אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן יא

סימן י

ב"ה אור ליום ב' חיי שרה תרנ"ט לפ"ק פה סאכטשאב. שלום כנהוג לכבוד חתן אחותי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק. בדבר שהמשכיר והשוכר בתוך ימי שכירותם נתפשרו שידור עוד שנה וקודם שכלה שכירות ראשונה רוצה אחד מהם לחזור:

תשובה. הנה כבודו הביא דברי הרדב"ז שהביא המחנה אפרים הלכות שכירות סימן י"ג דלא הוי חזקה כהאי גוונא כיון שכך הוא עושה מתחילה, ובמח"א חולק עליו, והביא ראי' מדברי ריטב"א פרק איזהו נשך, וכבודו מייתי דברי הרא"ש פרק הזורק גבי תיזיל איהי ותיחד ותפתח עכ"ד:

ותמיהני על בעל מח"א שלא הביא דברי ב"י סי' קצ"ב שהוכיח מהרא"ש פרק הזורק דבקונה בית שדר בתוכו לא הוי חזקה עד שינעול ויפתח [כלומר דבנעילה וכן במה שדר בתוכו לא הוי חזקה] ואף שמריטב"א מוכח להיפוך, ודיחוי הפ"ח אינו כלום. דכל כמה דלא סלקי אינו מוכיח כלום לקנין שלא יוכל להסתלק, אטו גברא אגברא קרמית, ורא"ש פרק איזהו נשך פירש הסוגיא בשעת מתן מעות:

אך מה שהוסיף כבודו לומר דאי אפשר שיקנה הבית תיכף בשכירות, דמה יוסיף הא בלאו הכי עתה הבית שלו בשכירות ואח"כ הא פסקה חזקה, אינו כלום, דמתחילה לא הי' שלו רק על שנה אחת ועכשיו היא שלו על שתי שנים, ולפי דבריו גם לאחר לא הי' יכול להשכיר בתוך ימי שכירות של זה, רק שיחול אח"כ ויוכל לחזור בתחילה, והמה דברי בדאית:

ובשו"ת מבי"ט חלק א' סי' שמ"ו בהשכיר תוך זמן שכירות לשני מהני שכירותו כשם שיכול למוכרה ולהקדישה תוך הזמן כהא דב"ב מכר הבן בחיי האב מכורים ואפי' מת הבן בחיי האב דקנין פירות לאו כקנין הגוף כ"ש בזה עיי"ש, וכיון דמדמי שכירות למכירה שחל תיכף (שהרי אפי' מת קודם שהגיע לידו מהני על כרחין דחל תיכף] על כן נמי חל תיכף, והמבי"ט בסוף התשובה התנצל א"ע שהוצרך לכתוב זה לפי שטעה בזה אחד מן המתחילים, והובא בקצרה בש"ך סי' שי"ב עיי"ש:

ומ"ש הטור סי' שי"ב במשכיר בית סתם ונפל שאם הי' למשכיר בית אחר שלא הי' משועבד בשעה שהשכיר לו חייב ליתנו לו, לכאורה משמע שאם יש לו בית שכלה ימי שכירות בתוך זמן שכירות של זה שנפל ביתו אינו חייב ליתנו לו, וזה אינו דזה נקרא שהי' לו בתחילה, שהי' לו בית על אח"כ ויכול עכשיו להשכירה, וכוונת הטור נראה לי שאם השכיר בית לאחר שידור בו שנה ולא אמר שנה זו, ואם נולד אונס שלא הי' יכול לדור בו שנה ראשונה ידור שנה שני', בכהאי גוונא יש לומר דחשוב דבר שלא בא לעולם, דכל כמה שלא דר בו השוכר שנה הרי הוא של השוכר לדור בו, אבל במשכיר לשנה זו ודאי הוה על שנה שני' מוחזק למשכיר, וראיתי בפתחי תשובה סי' שט"ו הביא בשם כמה אחרונים שהשכירות אינו חל רק אח"כ ובמח"כ הרמה הדבר פשוט וברור להיפוך:

ברם צריך למודעי שאם השכיר לאחר על שנה שני' בחזקה לא מהני כמבואר בסמ"ע סי' שט"ו בשם המרדכי דכל חזקה לא מהני אלא אחר גמר המעשה שיכול להחזיק בו מיד, וזה אינו ראוי להחזיק בו מיד עיי"ש, וה"נ זה אינו ראוי להחזיק בו מיד, וכ"ש הוא משם:

ולדינא הדבר ברור לפסוק כהב"י דפלוגתא דרבוותא היא וקרקע בחזקת המשכיר קאי:

גם מ"ש המחנה אפרים שם בלשון שידור בו עוד שנה אחת נ"ל דבלאו הכי לא מהני, שדירה הוי דבר שאין בו ממש כהא דב"ב (קמ"ז:) שכיב מרע שאמר שידור בו פלוני בבית זה כו' מילתא דליתא בבריא ליתא בשכ"מ, ופלוגתא דרבוותא רק באומר יהי' מושכר עוד על שנה אחת וזה פשוט:

דודך הדוש"ת הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה