אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תקי

סימן תקט

ב"ה יום ג' תצוה תרס"ג לפ"ק פה סאכטשאב שלום וכל טוב לכבוד בן אחי המופלג החריף הבקי מו"ה יצחק מנחם נרו יאיר משעדליץ:

א

אשר הקשית להרא"ש בשם רבינו תם שפירש י"ג זמן קהילה לכל הוא שהכל מתאספין לומר סליחות בתענית אסתר. אם כן י"א נמי כיון שחל פורים ביום א' ונדחה התענית ליום ה'. י"א נמי לא צריך קרא עכ"ד:

ב

הנה הר"ן ז"ל הביא דברי הרבינו תם באופן אחר זמן קהילה לכל הוא בימי מרדכי ואסתר שהיו מתענין ביום המלחמה כמו שהי' מתענין במלחמת עמלק הראשונה בימי משה. אך פירוש הרא"ש משום תענית אסתר שתלוי במנהג קשה וכי משום זה לא צריך קרא הרי אז עדיין לא הוקבע המנהג. וצריך לומר שדעת הרא"ש כמ"ש הר"ן סוף פרק ב' דתענית בשם ראב"ד כאשר קיבלו עליהם דברי הצומות וזעקתם כשם שקיבלו עליהם להתענות בי"ג כך קיבלו עליהם לעשות יום טוב בי"ד והוא חיוב גמור מדברי קבלה להתענות בי"ג:

ג

והנה הא ודאי אין החיוב מדברי קבלה בנדחה שהרי בהא דרבי ביקש לעקור תשעה באב הקשו בתוס' הא אין בית דין יכול לבטל אלא אם כן גדול וכו' ותירצו דלא רצה לבטל לגמרי רק מחומר שיש בו יותר משאר תענית. וקשה למסקנא דתשעה באב שנדחה הי' ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה. והא ודאי פירושו לגמרי הואיל ונדחה משבת לגמרי. והא אין בית דין יכולין לבטל אלא אם כן גדול וכו' וצריכין לומר דזה לא הי' מתקנת הנביאים. ומעיקר התקנה כשחל בשבת אין לו תשלומין. רק חכמי דורות שלאחריהם הם תקנו התשלומין כמו שכתבו תוס' לענין חומר שיש בו משאר תענית. מעתה גם תענית אסתר תחילת התקנה לא הי' אם יחול בשבת שידחה על יום ה' ושפיר צריך קרא לרבות. והי' בזה שלום:

דברי דודך דורש שלומך והצלחתך הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה