אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תקח

סימן תקז

הלכות מגילה א) דעת הרמב"ם דז' אומות ועמלק אם השלימו מקבלין אותם. היינו שמקבלין ז' מצוות ומסים ושיעבוד. ומה שהערימו יושבי גבעון מפני שרצו שיכרות להם יהושע ברית:

ב

וקשה לי דאף אם בז' אומות מועיל השלמה. מכל מקום בעמלק מנין. שהרי בסוטה (דף מ"ה:) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות הא למדת שאם הי' חוזרין בתשובה מקבלין אותם. ודעת רש"י שם דקאי על אותם שבחוץ לארץ. ודעת התוספות שם דאפילו אותם שבארץ ישראל רק קודם שהתחילו במלחמה. והרמב"ם נהי שמפרש דאפילו אותם שבארץ ישראל ואפי' לאחר המלחמה. ולא נאמר לא תחי' כל נשמה רק אם לא השלימו. מכל מקום מדאיצטריך קרא בשבעה אומות ממילא בעמלק דליכא קרא מנלן. ואין לומר דילפינן עמלק משבעה אומות. דליתא דשאני שבעה אומות דטעם שמחרימין אותם כדי שלא ילמדו לעשות. אבל עמלק שאינו בארץ ישראל וטעם מחייתו משום ויבא עמלק וגו' מנלן דמהני השלמה ותשובה:

ג

והנראה לי בזה דשניא ז' אומות שחוטאים בעצמם ועושים כל התועבות ונתחייבו מיתה. והוה אמינא שלא יועיל תשובה. כמו כל חייבי מיתות בית דין שאין נפטרים מחיובם על ידי תשובה, אבל זרע עמלק שנענשין בעון אבותם. ולכאורה הא כתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. אך שגלוי וידוע לפני הקב"ה ששנאתם טמונה בלבם. פוק חזי מעשה המן האגגי. ובאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם כתיב פוקד עון אבות על בנים. אבל אם עשו תשובה וקיבלו שבע מצוות. הא אין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם. ושוב אין נענשין בעון אבותם) ד) ובמה שכתבתי יש ליישב מה דקשה על הרמב"ם ז"ל ממכילתא סוף פרשת בשלח בשעה שבא המבשר ממיתת שאול ואמר גר עמלקי אנכי. באותה שעה נזכר לדוד מה שנאמר למשה רבינו אם יבוא מכל האומות שבעולם והתגייר שיקבלוהו ומביתו [היינו מבית עמלק] שלא יקבלוהו [וכן הוא בפרקי דר' אליעזר שנשבע הקב"ה בכסאו שאין מקבלין גרים מזרע עמלק] והרגו עד כאן הנה שאף גרים גמורים אין מקבלין מזרע עמלק. כל שכן קבלת ז' מצוות לבד:

ה

אך לפי האמור יש ליישב על פי מה שכתב בתנא דבי אליהו פרק כ"ד שצוה אליפז לעמלק בנו שידע שעולם הבא אינו מתוקן אלא לישראל. לך וסייע אותם בחפירות בארות וכדומה ותזכה עמהם. כיון ששמע רישומו של דבר נעשה שונא ורודף לישראל עד כאן. הנה שזהו שורש חטא עמלק שאינו רוצה בשום אופן להיות נכנע לישראל. ועל כן אף שמתגייר. אין זה עוד הוכחה שרוצה בהכנעה. שהרי נעשה ישראל בעצמו ואין צריך להיות נכנע וטפל. ואם יזדמן שיראה מעלה בישראל מה שאין בו ובעל כרחו יצטרך להיות נכנע יהי' שונא ורודף כעמלק אביו. ועדיין אין לנו הוכחה שאיננו בכלל אוחזין מעשה אבותיהם. בידיהם. אך בשעת כיבוש שאז צריך לקבל עליו מסים ושיעבוד שיהיו נבזים ושפלים ולמטה ולא ירימו ראש בישראל וגם שיעבוד. הנה שמתרצה להיות נכנע זה אינו אוחז מעשה אבותיו בידו. ואין מחויב מיתה.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה