אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תעט
ב"ה אור ליום ועש"ק ר"ח מרחשוון תרנ"ד. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חריף ובקי ידיו רב לו כקש"ת מ' יעקב מרדכי נ"י האבד"ק בולגרייא. א) על דברי חכם צבי שחולק על המרדכי במ"ש שאם עשה סוכה במקום שמצטער בשינה אף באכילה לא יצא. והחכם צבי חולק מסברא וחולק גם על תרומת הדשן שפסק בסוכה קטנה מחויב לכפוף ידיו ורגליו לישן בסוכה. ומשום דסוכה שבעה אי אפשר לישן באופן אחר והחכם. צבי חולק לפי שיטתו הנ"ל ואומר דשיעור הנ"ל לצאת ידי חובת אכילה אף שאין ראוי לישן בה. ואומר דזה מחלוקת רבי ורבנן דרבי מצריך ארבע אמות בכדי שיהי' ראוי לישן בה. וחכמים חולקים. ע"כ סגי בשבעה לאכול בה עד כאן דברי חכם צבי. וכבודו כתב דמדברי רש"י גבי אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה תחתונה כשירה ומשום דעליונה פסולה. ופרש"י כרים לישן. הנה דכשאינה ראוי' לישן פסולה עד כאן דבריו:
ב
יפה כתב. וכבר רשמתי בגליון חכם צבי שלי דברי רש"י אלו ועוד רשמתי דברי רמב"ן פרק קמא דסוכה בדין סוכה קטנה דכל שאינה ראוי' לאכילה כדרכה ולכל מילי דסוכה אינה סוכה ופסולה אפילו לישן ולשנן. והנה מפורש כדברי המרדכי הנ"ל. וגם מפורש כתרומת הדשן דשיעור שבעה לישן ולשנן. ובודאי הי' זה בהעלם מהרב חכם צבי:
ג
ועוד ראי' מוכרחת דשיעור סוכה שבעה גם לישן כתה"ד הנ"ל. שהרי מפורש ריש סוכה דהא דשיעור סוכה שבעה בית שמאי הוא. והנה בשמעתא דסוכה ישנה מפורש דבית שמאי סבירא להו כר' אליעזר דאין עושין סוכה בחולו של מועד. ובפרק הישן דר"א אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחול המועד. דסבירא לי' תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשבעת ימים וחכמים סבירא להו יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחול המועד. דסבירא להו הכי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג. ממילא לבית שמאי דסבירא להו אין עושין סוכה בחול המועד. סבירא להו נמי אין יוצאין מסוכה לסוכה. ופרש"י אין יוצאין מסוכה לסוכה לאכול בזו ולישן בזו. ואם כן מוכח דשיעור סוכה שבעה לבית שמאי גם לישן בה. והראי' שכתב החכם צבי מכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת. יפה דחה כבודו ועוד יש לדחות בכמה גווני וקל להבין:
דברי ידידו דו"ש וש"ת באה"ר הק' אברהם.