אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תסג
א
יש לעיין בדברי הר"ן בחבטן דבטל הפסול ברוב והוקשה להר"ן מהמקרה דבפלגא סגי יעוין שם מה שתירץ. ומה קושיא התם במקרה מונחים זה אצל זה. ולא שייך שפוסל כנגדו. מה שאין כן בשמעתין שמונחים זה על זה ונפסל הכשר כנגדו. ולא נשאר אף החצי שלא נפסל. ומה קשיא לי'. וצריך לומר דכשהפסול בערבוביא לא שייך כלל שפוסל כנגדו. ואם כן קשה למה לי ביטול ברוב כיון שהכשר צילתה מרובה ופוסל כנגדו לא שייך. וצריך לומר דבחבטן כשר ברובא סכך כשר אפילו הכשר חמתו מרובה ודלא כהמגן אברהם שכתב בדעת הר"ן דסבירא לי' כהרמב"ן דאין הפסול מצטרף. וליתא] וקשה מה קשיא לי' להר"ן מהמקרה הא בחבטן כשר אפילו חמתו מרובה. ואפילו אין כאן אף המחצה מן הכשר מכל מקום כשר מטעם ביטול. ועוד מה תירץ הר"ן דבאמת לא שייך כאן דין ביטול אלא כיון דאגמרי' רחמנא למשה דבפלגא סגי כו'. והא אין כאן אף פלגא מהכשר ולמה יכשר כיון שאין מחצה כשר וביטול לא שייך:
ב
אשר על כן נראה מוכח מכאן דהר"ן אזיל בשיטת הריטב"א דהא דהמקרה דאם יש ביניהן כיוצא בהן כשירה אפילו אינו ממלא כל הריוח שבינתיים בסכך אלא שמסכך בינתיים הרוב ובינתיים צילתה מרובה כשר. דכך הלכה שהסוכה בכללה תהי' צילתה מרובה ומחצה סכך יהי' סכך כשר ואף שמקום הסכך פסול כולו מסוכך ונמצא שהפסול רוב. מכל מקום כיון שאם הי' הפסול גם כן רוב מסוכך היתה הסוכה צילתה מרובה והי' כשר. עכשיו נמי שהוסיף בפסול וסיככה כולה לא מפסיל. דסכך פסול אינו פוסל כשאינו נגד הכשר. אלא שאינו מכשיר. והכא שאין צריך לתוספות זה שבפסול אין התוספות פוסל ודו"ק]:
ג
ועל כן שפיר הקשה הר"ן דאף שהסוכה בעצמה חמתה מרובה אם האילן אינו יותר מהסכך כשר יוכשר כיון דכך הלכה שהסכך פסול כשהוא רק מחצה מצטרף להשלים צילתה של סוכה לבד כשהיא למעלה או למטה דאז פוסל כנגדו. והכא שמונח בערבוביא לא שייך שפוסל כנגדו כנ"ל:
ד
איברא דקשה לפי זה מה שהעלה הר"ן דשלשה דינים יש. דין ראשון באילן עומד על הסוכה אפילו הסוכה צילתה מרובה והאילן חמתה מרובה אינו כשר אלא אם כן אפילו ינטל כל מה שתחת האילן ישאר צילתה מרובה. ולמה. הלא די כשהכשר שאינו תחת האילן הוא כל כך כמו הכשר שתחת האילן ובצירוף שניהם צילתה מרובה. דמה שתחת האילן לא גרע מסכך פסול. דהא כשהסכך שאינו תחת האילן צילתה מרובה על כרחין יש בו יותר מסכך שתחת האילן ובכהאי גוונא למה לי שהסכך שאינו תחת האילן יהי' צילתה מרובה. ואין לומר דסכך שתחת האילן כיון שאינו מיצל שהצל מהעליון הוא גרוע מסכך פסול, דליתא שהרי סכך שכשר אינו פוסל כנגדו כנ"ל. רק סכך פסול פוסל. ואם כן אי אפשר שהסכך תחתון יפסול יותר מסכך פסול. ועל כן כתב הר"ן שאינו פוסל אלא אם כן יש בו ארבעה במקום אחד:
ה
איברא דהריטב"א כתב גם כן דין זה כמו הר"ן והוא כתב להדיא דמחצה סכך פסול וכלל הסוכה צילתה מרובה כשר. ועל כרחין היינו טעמא דהלכה למ"מ כשמחצה פסול ומחצה כשר אף הפסול מועיל להשלים צילתה של סוכה. ונמצא שאף הפסול מתכשר. אבל כשהיא תחת האילן שהאילן כולו פסול האילן פוסל תחתיו. ואי אפשר שסכך פסול שתחת האילן יוכשר מחמת הכשר שאינו תחת האילן. דמה בכך שנעשה כשר הלא בלאו הכי בעצמו כשר. ואף על פי כן האילן פוסלו ועל כן האילן חוזר ופוסל גם הכשרות שמחמת הכשר שבצידו ודו"ק:
ו
בנוי סוכה המופלגין ארבעה פירש"י משום אהל מפסיק. והר"ן פירש משום דאינו בטל אל הסכך ופוסל משום סכך פסול. ונראה דהוצרך הר"ן לטעם זה להיכי דחמתה מרובה מצילתה דמשום דכמאן דליתי' לא חשיב אוהל, ומשום סכך פסול פוסל כנגדו וכבר נתבאר זה לעיל. ורש"י שלא פירש משום סכך פסול אזיל לטעמי' דהיתר לנאותו משום דאינו להגין. ולאו שם סכך עליו. ואם כן מה בכך דמופלג ואינו בטל. מכל מקום לאו שם סכך עליו. והר"ן דאף דסבירא לי' דלצורך הבגד כשר דאין שם סכך עליו. מכל מקום לנאותו במופלג פוסל. דלנאותו שהוא לצורך הסוכה שם סכך עליו אלא דכל לנאותו בטל אל הסכך וכמאן דליתא וכמו שכתב הריטב"א עיין שם. אבל רש"י שפירש דהיתר לנאותו דלאו שם סכך עליו על כן לא פסל במופלגין רק משום אהל מפסיק. ויצא לנו מזה דאם הי' חמתה מרובה תלוי במחלוקת רש"י והר"ן דלרש"י כשר דלאו אוהל מפסיק חשיב. ולר"ן פוסל כנגדו. וכל זה בלנאותה. אבל בלצורך הבגד אפילו במופלג אינו פוסל בחמתה מרובה אפילו להר"ן וקל להבין: