אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תמה

סימן תמד

ב"ה יום ג' נצבים תרנ"ו לפ"ק. שוכ"ט לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה נחמן שמואל יעקב נ"י האבד"ק בראק. א) מכתבו שנית הגיעני ושם נאמר כי השני צדדים מצפים על תשובתי. על זה אשיבהו כי איננו נכון כלל לשנות המנהג ולתקוע בלחש אף שהחזיקו איזה שנים. ואם ירצו שלא לשנות מנהג רבותיהם יתפללו בבית החסידים בפני עצמם. אך אם לדידי יצייתו יתפללו בבית המדרש ולא יתקעו בלחש:

ב

ומעיד אני ששמעתי מחמי אדמו"ר הקדוש זצ"ל מקאצק בזה הלשון "עוד אני עוסק במלכיות ותוקעים לזכרונות" ומכל מקום לא צוה להמתין עליו. וגם לא חשש למהר עצמו עם התפלה כדי שיבואו התקיעות על סדר ברכותיו ואדמו"ר זצ"ל מגור עוד הי' מאריך יותר בתפילתו. וכשהגיע השליח ציבור לזכרונות עוד הי' מתפלל בלחש. כן ראו ממנו בעודו בקאצק. ואני בבואי לקראשנעוויטץ מצאתי כי הרב ר' אהרן ז"ל שהי' שם רב לפני. יען הי' מתפלל בבית הכנסת צוה לתקוע בבהכנ"ס נוסח התקיעות כמו החסידים. ואני בבואי שם והחסידים גם כן התפללו עמי בבית הכנסת הנחתי המנהג לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כמו שהי' על ידי הרב ר' אהרן ז"ל, אך בענין בלחש החזרתי מנהג הראשון לקדמותו שלא לתקוע בלחש:

ג

ובאמת אין זכר לזה בראשונים לתקוע בלחש על סדר הברכות. ואף רב פפא בר שמואל שהי' רוצה לתקוע על סדר הברכות ביחיד מכל מקום בציבור אי אפשר לתקוע בלחש כי גורם הפסק בתפלה וביותר מהירות בתפלה [וכמו שאין כהנים נושאין כפיהם בתפלה שבלחשן]:

ד

והנה כל היסוד לתקיעות בלחש הוא מדברי הערוך שהובא בתוס' וזה לשונו והני דמחמירי ועבדי שלשים כדיתבין ושלשים בלחש ושלשים על הסדר. ומדברי הערוך אלו עצמם מבואר שאפילו המחמירים לא הוי תוקעין בלחש על הסדר. רק דהוה סבירא להו כשיטת רש"י דיחיד שאינו תוקע על הסדר תוקע אחר התפלה תשע תקיעות ועל כן גם בלחש יען אין תוקעין על הסדר היו תוקעין אחר תפלתם למ"ד קולות. וזה מבואר היטב בדבריו שכתב למ"ד בלחש ולמ"ד על הסדר. מבואר דהני דבלחש אינם על הסדר רק אחר כך כן נראה לי:

ה

ולדידן קימא לן דלא כרש"י אלא דיחיד תוקע תחילה ואחר כך מתפלל. ואם כן אין מקום לתקיעות שבלחש כלל. והכי הוה סבירא להו להני דלא מחמירי. או אפשר שיסמכו על התקיעות שבחזרת התפלה לענין תפלה דבלחש גם כן. כיון דבין כך ובין כך אינם על סדר הברכות שבלחש:

ו

על כן לדעתי שלא יצאו מבית המדרש ויתפללו בלא תקיעות בלחש. אך אם ירצו דווקא שלא לשנות מנהג רבותיהם יעשו מה שירצו. אך להתפלל בבית המדרש ולתקוע בלחש אין נכון כלל וכלל מכמה טעמים. נא ונא שיהי' שלום בימים הנוראים. והיא תעמוד להם ביום הכסה ותכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים לשנה טובה ומתוקה כאוות נפשכם ונפש הדורש שלום כל העיר ומצפה לשמוע שלא הי' מחלוקת בימים הנוראים:

הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה