אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תח
א
דעת הרב המגיד דהבערה הוא מכשירין. והא דמותר ביום טוב לרבנן דאסרו מכשירין. [וכן פסק הרמב"ם לדעתו] משום דכתיב לא תבערו בשבת. הא ביום טוב שרי. והקשה המגן אברהם סי' תקי"ח מפסחים (דף ה') דאמר רע"ק מצינו להבערה שהוא אב מלאכה ומשום דלית להו מתוך. הא מכל מקום מותר מקרא דלא תבערו:
ב
ולדידי לא קשה מידי דדברי הרב המגיד מפורשים בילקוט. וזה לשונו ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביום טוב. ופירש הזית רענן בעל מגן אברהם שבא למעט הבערה לרחיצה ולמדורה אף שאינו אוכל נפש. ומכל מקום לא נתמעט גם שלא לצורך יום טוב כלל, והיינו הא דריש פסחים וכל שכן דניחא לשיטת הרב המגיד דצריך מיעוט לצורך אוכל נפש משום דהוי מכשירין. אבל שלא לצורך אוכל נפש לא נתמעט אלא משום מתוך. ולר' עקיבא דלית לי' מתוך אסור:
ג
ותמיהני על המגן אברהם שכתב בשם הרב המגיד דהבערה דהוא רק מכשירין לא אמרינן מתוך. רק מדכתיב לא תבערו לכן אמרינן מתוך. לכן הקשה מה שהקשה. והרב המגיד לא כתב כלל לענין מתוך. אלא דגם לאוכל נפש מדינא אסור משום דהוי רק מכשירין. וזה מוכח מקרא דלא תבערו דמוחר לאוכל נפש. ולשאר צרכים תלוי בפלוגתא דמתוך:
ד
מעתה מה שהעלה הרב בשלחן ערוך סימן תצ"ה דהבערה הוא גוף אוכל נפש. כיון שהאש הוא מתקן האוכל. והוכחתו מכח קושיית המגן אברהם על הרב המגיד. ובהתרועע היסוד נפל הבנין. ועוד שאין צריך לדברי הרב המגיד הלימוד מלא תבערו אלא לשיטתו דפסק כרבנן. אבל לרוב הפוסקים שפסקו כר' יהודה ניחא בפשיטות מה שמותר להבעיר לאוכל נפש. דאי אפשר לעשותם מערב יום טוב. ועיין רמב"ם פרק ד' מהלכות יום טוב בטעם הוצאת אש מאבנים דאסור. שלא הותר אלא להבעיר מאש מצוי'. אבל להמציא אש אסור שאפשר להמציא אותה מבערב. הרי דהבערה לא אפשר מערב יום טוב ועל כן מותר כמו כל מכשירין שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב:
ד
ובירושלמי פרק קמא דמגילה הלכה ו' בפלוגתא דר' יהודה ורבנן. מה ביניהון הוציא אש מאבנים ביניהון. ולכאורה תמוה דגם לר' יהודה יאסור. שהרי אפשר לעשותם מערב יום טוב. ועוד דלרבנן דלא מחלקים בין אפשר מערב יום טוב ללא אפשר. למה יאסור הוצאת אש יותר משאר הבערה:
ו
והנראה לי בפירוש הירושלמי דבזה רבנן לקולא ור' יהודה לחומרא. דלרבנן הבערה שהתירה התורה [מקרא דלא תבערו כמו שכתב הרב המגיד] הוא שיהי' דינו כאוכל נפש ממש. ועל כן אף הוצאת אש מותר מן התורה. וליש פוסקים גם מדרבנן. [והרמב"ם שאסר הוצאת אש משום שאפשר מערב יום טוב. אף שהרב המגיד כתב שהרמב"ם פוסק כרבנן דאזיל לטעמי' שפסק בפרק א' דאוכל נפש שאפשר מערב יום טוב. אסור מדרבנן לעשותו ביום טוב] אבל לר' יהודה אמרינן דהבערה באמת מכשירין נקרא ומותר משום שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב. אבל הוצאת אש שאפשר מערב יום טוב אסור מכל מקום מוכח מירושלמי דאש לבשל חשיב מכשירין [ואף לפי פירושו מוכח כן על כל פנים לר' יהודה דקיימא לן כוותי']: