אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שצח
א
ביצה (דף י"ז:) מי שהניח עירובי תבשילין כו' מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ובלבד שלא יערים פרש"י אבל בקדירה אחת אם ירבה לשבת הא אמר דאפילו לחול שרי כו' והובא דעתו בטוש"ע סי' תקכ"ז. לכאורה הי' נראה דאפי' בקדירה אחת אסור משום הכנה לדעת רוב הפוסקים דשייך הכנה באפיה ובישול מה שמבשל לשבת אסור משום הכנה. והכנה מיום טוב לשבת לא הותר כלל אף לצורך יום טוב. בשלמא מבשל לחול שהאיסור משום מלאכה כשמבשל בקדירה אחת גם ליום טוב הלא מלאכה מותר לצורך יום טוב. אך במבשל לשבת שהאיסור גם כן משום הכנה וזה לא הותר:
ב
אך זה אינו כיון שעושה זה לצורך יום טוב כיון שמכין לצורך יום טוב ממילא הותר לשבת כעין שכתב הר"ן בעגל שנולד ביום טוב מותר בשבת מהאי טעמא עיין שם:
ב
אך עדיין צריך להבין דהא הכנה אפילו ממילא אסור. ועיין רשב"א ריש ביצה. ואותה חתיכה שהיא לשבת תאסור דאף שמשום המעשה אין לאסור שהמעשה הכין ליום טוב. מכל מקום החתיכה שנתבשלה לשבת תאסר. ואף דכל חדא וחדא חזיא ליה ליום טוב. הא משום הואיל לא שרינן לכתחילה. וצריך לומר דכי לא שרינן משום הואיל לכתחילה היינו הכנה דבידים כיון שאינו מתכוין לכך [ובשבת אזלינן בתר מלאכת מחשבת] אבל נידון דידן דמשום הכנה דבידים אין איסור שהמעשה מכין ליום טוב רק משום הכנה דממילא באת לאסור. ובהכנה דממילא שפיר שרינן משום הואיל לכתחילה:
ד
אך עדיין קשה לי במי שלא הניח עירוב תבשילין שעבר ובישל דקיימא לן שמותר בדיעבד דלא קנסינן משום צורך יום טוב. או דשאני איסורא דיום טוב דלא קנסינן הלא מדינא יאסר משום הכנה דאסור מן התורה בדיעבד ביצה שנולדה אחר שבת. והכא דבידים אפי' הואיל לא יועיל להתיר התבשיל לכתחילה וכי היכא דלא שרינן לכתחילה לבשל כמו כן לא נתיר לכתחילה התבשיל. כיון דאיסור התבשיל מן התורה כמו הבישול:
ה
ונראה לי דווקא בהכנה דממילא כגון ביצה שנולדה ביום טוב אחר השבת שאם לא נתיר לאוכלו נמצא שלא הכין כלום ולא נעשה הכנה. אבל זה שהכין בידים בין יהי' מותר בשבת או לא סוף נעשה הכנה שכיוון לאוכלו בשבת. שוב אין קפידא אם יאכלנו בשבת:
ו
ובפשיטות יש לומר דוקא לענין מלאכה אזלינן בתר מחשבתו כיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אבל בהכנה דאפילו ממילא אסור. לא אזלינן בתר מחשבתו ושרינן משום הואיל לכתחילה: