אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שעג
ב"ה יום ועש"ק ויקרא תרס"ב. שלום לכבוד הרב החריף מו"ה נפתלי יוסף הלוי אבד"ק דארזאן:
א
דבר השמן מרעפס אשר הוגד לו משמי שאסרתי אותו על פסח כנים הדברים. וראייתי הי' מחרדל שהקשה הטורי זהב סימן קנ"ג סק"א למה אין אוכלין בפסח מאי שנא מעניס. ותי' משום שגדל בשרביטין ודומה לגידול קטניות על כן הי' בכלל גזירת קטניות. הנה דאף שאין עושין מן החרדל מעשה קדירה [שאם הי' עושין ממנו מעשה קדירה לא הי' מקשה מעניס] וכן כתב הרב להדיא. מכל מקום היא בכלל איסור משום שגדל בשרביטין. והוא הדין רעפס שגדל בשרביטין:
ב
ומ"ש מעלתו הואיל ואין עושין ממנו מעשה קדירה אין בו איסור רק משום עירוב תבואה וכשנעשה השמן קודם הפסח אף אם תמצא לומר שנתערב בו תבואה בטל בששים קודם הפסח. והא דמשמע בתרומת הדשן בשמנים ממינים שאין עושין מעשה קדירה אסור דוקא בנעשה בפסח:
ג
הנה בחק יעקב סימן תס"ד סק"ב בשם מהרי"ל שיין שהושם בו חרדל בעודו תירוש ומונעו מתסיסתו כדי לעמוד במתיקתו אסור לשתותו בפסח. ויאמר גם כן כיון שאין עושין ממנו מעשה קדירה. ואין איסור רק משום עירוב תבואה ובודאי יש ס' כנגדו. כי אף מחרדל הא יש ששים ביין נגדו רק משום דעביד לטעמא והתבואה לא עביד לטעמא. ואי שמשימין בידים ביין כטעם ב' של חק יעקב. הא לא נתכוין להשים תבואה רק חרדל. ואם כן התבואה שפיר יתבטל. אלא על כורחך שעשו החרדל גופו של איסור. וכשאינו מתבטל אי משום דעביד לטעמא. אי שמשימין אותו בידים אסור. הכא נמי ברעפס שעושין מגופו שמן והוא בלי שום תערובות שאסור וכל שכן הוא. ובהא דחרדל לא יוכל לדחוק שנעשה בפסח דפסח לאו זמן תירוש. וכן המנהג בכל מקום לאסור ולית דין צריך בושש:
הק' אברהם.