אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שסה

סימן שסד

בדיני הגעלה. א) דעת תוספת רי"ד דכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה אין צריכים הגעלה. והביא ראי' מתוספתא דכלים אלו אין טעונין מריקה ושטיפה אלא מדיחן ודיו. והביאה הרמב"ם פ"ח מהלכות מעשה הקרבנות הלכה ט"ו וכתב מזה הר"ן גם כן פרק כל שעה. האומנם כי בתוספתא שלפנינו אינה. אך נאמנים עלינו הראשונים ז"ל. והכסף משנה לא הי' לפניו התוספתא:

ב

ולפי עניות דעתי אין ראי' מכלי המקדש. דהנה בתוספתא פרק י' דזבחים בדר' שמעון דסבר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה תני בתוספתא גם כן מדיחן. ואינו מובן דלמה לא יצטרך הגעלה על כל פנים. וגבי תרומה דאמעיט ממריקה ושטיפה. משני הגמרא שם ג' תירוצים עיין שם. אבל איך יועיל הדחה:

ג

אך הענין דהנה הראשונים הקשו דלמה יצטרך מריקה ושטיפה. הלא כשמשהה יום אחד יהי' מותר. ותירצו דכבר חל עליהם חיוב מריקה ושטיפה ושוב לא פקע. והר"ן ז"ל תירץ משום דבעודו בדופני הכלים עוד לא נפסל מאכילת גר ויש בו חיוב שריפה. וגזרה התורה דמריקה ושטיפה במקום שריפה יעוין שם. ובקדשים קלים דמיעט מגזירת הכתוב ממריקה ושטיפה שוב מותר כשאינו בן יומו [ולא גזרו אטו בת יומא. דבכלי מקדש אוקמוה אדאורייתא] דלא שייך שחל חיוב דבקדשים קלים ליכא מצוה כלל. רק שאי אפשר לבשל שאסר התבשיל. וכשמשהה שוב אינו אוסר:

ד

ואין לומר דזה סברא פשוטה דבליעה טעון שריפה. שהרי עצמות קדשים אף שהבליעה שבתוכה נעשה נותר אין צריך לשורפן כלל. אלא דגזירת הכתוב בכלים. ותדע דבגמרא מקשה מכלי שנטמא נוקבו ומכניסו ומורקו ושוטפו במקום קדוש מקשה הש"ס נוקבו הא לאו כלי הוא. ומה בכך. מכל מקום צריך מריקה לבער הבלוע. אלא ודאי כיון דגזירת הכתוב רק בכלים. וכשלאו כלי ואזיל גזירת הכתוב. שוב אין חיוב ביעור בבלוע. ועל כן בקדשים קלים נמי דליכא גזירת הכתוב. אין מצוה לבער הבלוע ומועיל שיהוי ליום. וזה טעם התוספתא בכלי גללים כו' דליכא גזירת הכתוב רק בכלי נחושת וכלי חרס. שהם כלים המקבלים טומאה. אבל לא בכלים אלו. ושוב מועיל שיהוי מעת לעת:

ה

וראיתי להרע"ב בפירוש המשנה בהא דקדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה כתב דנפקא מינה לענין השלשה דברים שאמר בגמרא בתרומה. ובמחילת כבוד תורתו הרמה אשתמיטתי' התוספתא הנ"ל דמדיחן. ודוקא בתרומה הוקשה להגמרא דאי אפשר שהמיעוט לענין החיוב מריקה ושטיפה דמהיכי תיתי שיהי' חיוב שריפה וביעור בתרומה שאינו נפסל בכלי ולא שייך בי' נותר. ועל כרחין המיעוט שיהי' מותר לבשל בו בלא מריקה ושטיפה. ואי כשמשהה עד שנעשה אינו בן יומו פשיטא דמותר מן התורה. ועל כרחין שיהי' מותר לבשל בו ביום. אבל בקדשים קלים ניחא בפשיטות דר' שמעון לענין שלא יהי' בהם חיוב ולענין היתר לבשל יש תקנה בשיהוי וכמו שכתבתי:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה