אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שנז
א
בהא דהוכיח אביי לקמן דכזית בכדי אכילת פרס לאו דאורייתא משתי קדירות ולפניהם שני מדוכות. הקשה הר"ש במסכת טבול יום פרק ב' משנה ג' דאי נמי לאו דאורייתא קשה אמאי אמרינן שאני אומר. דהא חצי שיעור אסור מן התורה. ורצה הר"ש ליישב דאין חצי שיעור אסור כי אם בעיני'. אבל על ידי תערובת אינו אסור מן התורה ושוב הקשה מפרק גיד הנשה בההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל לדקולא דבשרא כו' ועוד והאמר ר' יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה. מבואר דאפילו על ידי תערובת חצי שיעור אסור. ב) ולפי עניות דעתי נראה ליישב בפשיטות על פי דברי המשנה למלך. וכן הוא בנודע ביהודה מהדורא תניינא סימן נ"ג. דברגע אחרון של יום הכיפורים אם אוכל חצי שיעור אינו אסור מן התורה דלא שייך חזי לאצטרופי. ועל כן לאביי לשיטתי' דבעל ידי תערובת לא אמרינן כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא. ואם כן לא חזי לאצטרופי כלל. שהרי אם יאכל עוד לא יצטרף. כיון שאכל חצי שיעור ראשון בתערובת. ואף שאם הי' אוכל כזית בבת אחת בתערובת הי' חייב. מכל מקום לא חשיב חזי לאצטרופי בכהאי גוונא כמו ברגע אחרון של יום הכיפורים:
ג
ובזה ניחא נמי הוכחת אביי משתי קופות ולפני' שני מדוכות אף שאפשר שלא הי' כזית בכדי אכילת פרס. ולפי מה שכתבתי ניחא דאם הי' הדין כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא ואף בתערובות מצטרף. ממילא אף אם לא הי' כזית בכדי אכילת פרס הי' אסור כמו חצי שיעור. וחשיב שפיר חזי לאצטרופי שאם יאכל עוד איסור בעין או שיש בו איסור הרבה. מזה הוכיח דכזית בכדי אכילת פרס לאו דאורייתא. פי' בתערובת ואינו חייב בתערובת אלא אם כן אוכל כזית בבת אחת וממילא לא חשיב חזי לאצטרופי ודו"ק: