אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שטו
ב"ה יום ב' בראשית אס"ח תרס"ב לפ"ק. שלום לכבוד אהובי ידידי הרב וכו' מו"ה אהרן מנחם מענדיל שליט"א בק"ק ראדזמין:
א
מכתבו הגיעני ותוכן דבריו שאף שעל פי החשבון הדבר נכון שיקבע ראש השנה הבא עלינו לטובה תרס"ג ביום ה'. מכל מקום עדיין צריך עיון דאם כן נסתר הכלל השגור בכל מעשי הלוחות הבנוים על יסוד עיגול של ר' נחשון גאון. ואחריו הגאון בעל הטורים. שבכל י"ג מחזורים חוזר חלילה לקביעות הראשון:
ב
והנה כבר כתב הפר"ח דיסוד זה אינו מדוקדק שכתבו קצת מעברים אך בל יחשוב שבא לחלוק על ר' נחשון גאון כי מעולם לא עלה זה על דעת ר' נחשון גאון. ונפלאתי על מעלתו. ובטח ראה העיגול של ר' נחשון גאון בלבוש. ושם הביא בשמו קביעות י"ג מחזורים. ואחר כך כתב הלבוש וזה לשונו המון מן המעברים קראוהו עיגול ואמרו שכן חוזר הקביעות של השנים לעולם אבל כשתדקדק היטב תמצא שאינו כן כו' עיין שם. הנה מבואר שר' נחשון גאון בעצמו לא קראוהו עיגול ולא אמר שכן חוזר הקביעות לעולם רק המון מן המעברים ואינו כן:
ג
ובאמת הדבר פשוט כי כשתכפול י"ג פעמים ב' ט"ז תקצ"ה העודף מכל מחזור יעלו לשבועים שלמים פחות תתק"ה חלקים. ועל כן רובא דרובא לא משתנה קביעות ראש השנה. אך ברבות הימים כשיתקבצו חלקים עד שיגיע המולד קרוב לחצות היום ישוב המולד זקן לאחר י"ג מחזורים לעולמיו. וזה פשוט לבר בי רב דחד יומא. ומה שעשה ר"נ גאון הקביעות על י"ג מחזורים היינו שברוב השנים יכולין לסמוך על קביעות הזה לעולם כשידע רק שהמולד אינו קרוב לחצות. אבל לא עשה זה לכלל ולא קראוהו עיגול כמבואר בלבוש הנ"ל:
ד
ובספר הנכבד המפואר יסוד עולם שכל דבריו קלורין לעינים בענינים אלו. והמחבר הזה הי' בזמן הרא"ש והרא"ש צוהו לעשות חיבור הזה כמו שכתב בספר שם הגדולים. ובהקדמת הספר שעשהו לכבוד הרא"ש בן ה"ר יחיאל ז"ל יהגה הוא ובניו ותלמידיו, כתב בסוף פרק יוד ממאמר הרביעי יש הרבה בני אדם שחשבו לפי "עיונם הגס" שסדר ידוע יש לסימני שנות המחזורים. שהוא סובב וחוזר חלילה למנהגו לראש כל י"ג מחזור. ועלה זה בדעתם מפני שמצאו כי בזמן י"ג מחזורים רצופים יתגלגל לו רגע המולד רצוא ושוב על ששת ימי השבוע וחלקיהם עד שחוזר לבסוף וקרוב מאד ממעמדו ההוא מהן. וזה כי כשתכפול סימן בי"ו תקצ"ה שלשה עשר פעמים יעלה לשבועים שלמים פחות תתק"ה בלבד שסברו שאין לחוש להם מפני מיעוטם ובשוב מולד השנה למעמדו מימי השבוע ישוב לפי דעתם סימנה ויחזור למנהגה כבראשונה. ועתה הוי יודע כי כמו שאמרו ומחמת הטעם האמור הוא נוהג בזה ברוב המחזורים וברוב השנים אבל לא בכולן כמו שחשבו הם והאריך בזה עיין שם. ואלו הי' האומר ר' נחשון גאון לא הי' אומר עליו "בעיונו הגס". חלילה לו. ולבי אומר לי שהלוח הכתוב בטור אינו מהטור בעצמו שהטור אינו מזכיר בפנים מהלוח הזה. ובתחילת דבריו כתב הנני כותב מעט כללים כו' ולמה לא כתב גם כן שעושה לוח. ובודאי אחד מן המעברים הכניס זה בטור. והרי הטור ראה ספר יסוד עולם כנ"ל שספר יסוד עולם יהגה בו הוא ובניו. ואיך כתב היפוך דבריו שנראים מוכרחים ולא יזכיר דבריו כלל. בשגם שהחוש מעיד וחושבנא בעלמא היא. אלא ודאי הוא לוח מן המון מעברים ולא מן הטור וכשם שנתלו באילן גדול ר' נחשון גאון אשר לא עלה על לבו כן נתלו בטור:
סוף דבר מאחר שכן כתב בספר יסוד עולם והלבוש והפר"ח שכלל זה טעות וגם החוש מעיד כן אין להרהר בזה כלל:
דברי הדוש"ת בלונ"ח הק' אברהם.