אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רצד

סימן רצג

לרב אחד. בדבר שיש ברוח אחד שתי פרצות פחותים מעשר. ומחמת כי בצד א' מן הפרצות הם בתי עכו"ם, על כן יש בכל פירצה רק לחי אחד אשר עומד בבית ישראל:

א

הנה במבוי הא די בלחי אחד ואם תמצא לומר דנותנים להם דין חצירות הלא לדעת תוספות עירובין (דף ה':) דיבור המתחיל קל וחומר דפסי חצר אף יותר מד' אמות לא נפיק מתורת פסין. וטעמא דידהו משום דלחי אף דקיימא לן משום מחיצה מכל מקום בעי היכר קצת וכמו שכתבו שם בתוספות דיבור המתחיל ארבע אמות. והטעם משום דאינו מחיצה גמורה. על כן בעי גם כן היכר. אבל פסי חצר מחיצה גמורה הם כדמשמע בשבת (דף ק"ל:) חצר אית לה ארבע מחיצות. מבוי לית לי' ארבע מחיצות. והיינו משום דחצר יש לו שני פסין. ואם כן כיון דלא צריכין היכר כלל בתים נידונים משום פסין. ועוד דמסתמא העומד מרובה על הפרוץ דמהני בחצר. ולדעת אבן העוזר גם במבוי. ע"כ פשוט דסגי בלחי אחד. ואין להחמיר בזה כלל אפילו לא הי' עומד מרובה על הפרוץ:

ב

אך יזהר להעמיד הלחי בצד הפנימי של הבתים. ויהי' בין הבתים אסור בטלטול. שאם יעמידו הלחי בצד חיצון של הבתים לא נוכל לצרף הבתים למחיצה. דהא קיימא לן חודו הפנימי סותם. ומהאי טעמא לא נוכל להתיר גם כן משום עומד מרובה דהיינו העומד של הבתים. כיון דקיימא לן חודו הפנימי סותם ולא חודו החיצון:

דברי הדו"ש הק' אברהם:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה