אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רפד
ב"ה ג' ויצא תרס"ב להרב הנ"ל א) בדבר הדלתות אשר אין נפתחין היטב ונשאר פחות מעשרה אמות ברוחב הרחוב והמבוי ו שם והסבוי שלא יגיע אליהם הדלת ונסתפק אם יהי' על זה תורת פתח כדין כל פירצה פחות מעשר אמות. בדבר זה יש לעיין. אך אף אם יהי' על זה תורת פתח. מכל מקום עיקר הדלתות בטלין שכל ההיתר דכמאן דנעילי דמיין. וצריך שיהי' באופן שבשעה שהם נעולין יהי' מחיצה שיכול לעמוד ברוח מצוי'. והיינו על ידי לולאות וקרסים בדלת ובדופן. אבל אם לא יגיע לדופן אם יבא רוח ידחה הדלת הלאה. ממילא אין כאן מחיצה אף בשעה שהוא נעול:
ב
ואם תאמר שאני מחיצה בעלמא שאינה יכולה לעמוד ברוח. דבעת הרוח לא יהי' מחיצה כלל. מה שאין כן בזה. אף אם יבא הרוח וידחה יהי' ראוי לנעול. כי מעיינת בה הא ליתא. דהנה הא דראוי לנעול הוא דומה לדר' זירא כל הראוי לבילה כו' וכן כתב ראב"ן סימן שמ"ט דכמאן דנעולי דמיין עיין שם, והיינו כדר' זירא דכיון דראוי לבילה כשר כאילו הי' בילה ממש. והנה בתשו' רשב"א הובא ביתה יוסף אורח חיים סימן ל"ב באותיות הנדבקות אם נדבקו אחר הכתיבה כשר משום דראוי לגרירה ויהי' מוקף גויל אבל אם דבוקות בשעת כתיבה. אף אם יגרור לא יועיל. דיחשב חק תוכות ולא הוי ראוי לגרירה עיין שם. ואף שאם יוכשר משום ראוי לגרירה לא יחשב חק תוכות הגרירה. שהרי בשעת כתיבה כשר הי' משום ראוי לגרירה. מכל מקום כיון שאם לא נכשיר משום שראוי לא יהי' ראוי. דיחשב חק תוכות לא חשיב ראוי הכי נמי בנידון דידן כיון שאם לא נכשיר בלא נעילה גם נעילה לא יועיל. שיחשב מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצוי'. לא חשיב ראוי לנעול. אך אולי תוכלו לעשות תחבולה שרוח לא יוכל לדחותם תכתבו לי ואתיישב דבר שאלתו:
דברי הדו"ש הק' אברהם.