אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רפא

סימן רפ

ב"ה אור ליום ועש"ק תבא תרנג"ל ריכ"ט לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה מרדכי מארקיל נ"י האבד"ק דייוויטץ:

א

דבר הדלתות ראויות לנעול. אשר משני הצדדים הולכים חפירות בעומק יותר משלשה. הנה יש מקום להכשיר בזה. יען בלי ספק צדדים אלה אשר אויר שלשה תחת הדלתות הוא פחות מאם הדרך אשר הדלתות מגיעים לארץ. וגם בלי ספק אין הצדדים אלה יותר מעשר אמות. כדי שיהי' נידון כפירצה. ואם כן ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ. ואף דבקיעת רבים אוסר במפולש. מכל מקום בעוד הדלתות סגורים אין בוקעים דרך הנקב של ג' טפחים. וכיון דראויות לנעול כמאן דנעולי דמיין ואז יהי' מותר משום עומד מרובה ולא בקעי רבים. וגם אם נתפוש שרחובות שלנו דין חצירות יש להם. ובחצר פסקו הטורי זהב והמגן אברהם דאין מפולש אוסר:

ב

אך מ"ש שקשרו הדלתות בברזל עד שאי אפשר לפותחם בלא איסור מוקצה. הנה ריש פרק חלון (דף ע"ח:) בעשה לאילן סולם מהו. פתחא הוא וארי' רביע עלה. או דילמא לא שנא. ומסיק כל שאיסור שבת גרם לו אסור. והכא נמי כיון דמחמת איסור שבת אינן ראויות לנעול אסור. ואפילו מאן דמתיר שם אליבא דרבי משום דהי' פתח בין השמשות. והוי כנסתם הפתח בשבת. אבל בנידון דידן במחיצות קיימינן דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה:

ג

ובאורח חיים סימן ל"ב בנדבק אות לאות בספר תורה לדעת הרשב"א דמכשיר משום ראוי לבילה. נסתפק הב"ח בשבת אם יוציא ספר תורה אחרת. כיון דבשבת אינו יכול להפריד משום איסור שבת או דילמא ארי' רביע עלה איסור שבת. והוא כדעת הרא"ש דעשה אשירה (יבישה] סולם מותר דארי' רביע עלה. דאיסור אשירה לגבי' חשיב ארי' רביע עלה. והוא הדין איסור שבת לגבי ספר תורה. אבל בנידון דידן איסור שבת לגבי שבת ודאי חשיב אינו ראוי לבילה כנ"ל באילן. על כן נראה לי בזה לאיסור. וגם זאת צריך למודעי שהדלתות יהי' עם צירים דוקא דבאופן זה מותר לפותחם ולסוגרם בשבת:

הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה