אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רעז

סימן רעו

ב"ה יום ב' תבא תרח"ם לפ"ק. תחל שנה וברכותיה לכבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י עה"י פה"ח פה"ד כקש"ת מו"ה שניאור זלמן שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק לובלין יע"א:

א

בבוא ניה"ק שנית מקארסלבאד לא הי' מכתבו ראשון בידי. כי נשכח ביד א' שנסע מפה וכעת השגתיו ואשיבהו כחפצו מ"ש כבוד תורתו הרמה שאין פי' זה מוכרח כן כתב בתוספתא שאסור לנעול. שהעיקר בא לומר דמחיצה הנעשה בשבת שמה מחיצה. דהוה אמינא אפילו אין איסור כלל. מכל מקום כיון שבתחילת שבת לא הי' שם מחיצה לא מהני כמו ביבשו מים בשבת. ואגב אורחי' קמשמע לן רבותא טפי דאפילו נעשה באיסור שמה מחיצה עד כאן דבריו ואמת אמר. אך זה אלו אני הייתי רוצה להביא ראי' מהתוספתא. אך הלא ראייתי מפי תקרה יורד וסותם דמהני ביותר מעשרים. אף דלא הוי היכר כלל. והם באו להביא ראי' מתוספתא דבעי היכר. ודי אם אין ראי' מתוספתא והגר"א פי' להדיא דאסור לנעול יעוין שם:

ב

ומ"ש כתה"ר עוד דאם כן עוד יהי' תלוי בפלוגתא דאמוראי בעירובין (דף ע"ח:) אם האיסור מבטל תורת פתח. תמהני. דעיקר חילוק שלי כיון דאסור לנעול ע"כ דחשיב בונה מחדש. ועכשיו אין כאן מחיצה. בשלמא כשהנעילה אין בנין מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי. אבל לא כשצריך לבנות מחדש. ומה שאינו ראוי מכח האיסור כתבתי לסניף בעלמא:

ג

בענין טעם דמהני ראוי לנעול. הראב"ן בספרו כתב להדיא בזה הלשון כיון דראוי לנעול כמאן דנעולי דמיין. והוא כעין סברת הש"ס כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת. ושפיר הבאתי הדמיון מתשו' הרשב"א בראוי לגרירה:

ד

מה שכתב כבוד תורתו עוד מירושלמי פרק קמא דעירובין דאיתא התם תני רשות הרבים פתחים פתוחים לרשות הרבים נפתחים נעשה מקומם רשות הרבים. לא ידענא מה קאמר. דאף אם נאמר דבעינן היכר מי ניחא, בשלמא התוספתא כשהם סגורים לקרפיפות אין היכר ברשות הרבים. אבל כשהן נפתחים הרי יש היכר. ועל כרחך דברייתא זו כמאן דאמר בעי' נעילה ממש [ואפשר דבית שמאי הוא] וכן כתב הפ"מ:

ידידו הדוש"ת באהבה רבה ועצומה הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה