אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רסז
ב"ה יום א' ב"ב במחובר תרמ"ז לפ"ק. עוד להרה"ג הנ"ל. א) דבר שרצה כבודו לחדש ליישב סתירת דברי הרמב"ם פרק י"ד מהלכות שבת ופרק א' מהלכות עירובין שדלתות נעולות בלילה הוי רשות היחיד ובפרק י"ז מהלכות שבת כתב שני כותלים והעם עוברים ביניהם עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן ואינו צריך לנעול. ותירץ כבודו על פי סברת הרשב"א דפלטיא מקום שווקים לא מהני דלתות נעולות בלילה להחשב רשות היחיד ביום ודוקא סרטיא שהוא מקום מעבר לרבים כשדלתות נעולות. הרי חוסם את הרבים מלעבור ואינו מסור לרבים כל שעה בטל מתורת רשות הרבים. מה שאין כן פלטיא הרי רשות הרבים במקומה. וכתב כבודו שהחולקים על הרשב"א טעמם משום דכשהדלתות נעולות בלילה מחיצה גמורה. [וכן כתבו התוספות ב':
בסוף העמוד] אבל ראוי לנעול ודאי לאו מחיצה אלא משום דראוי לחסום הרבים מלעבור אינו דומה לדגלי מדבר. ועל כן בפלטיא דהרשות הרבים במקומה בעי דלתות נעולות דוקא שיהי' מחיצה. והיינו הא דפרק י"ד מהלכות שבת ופרק א' מהלכות עירובין דבמדינה כמה פלטיאות יש בה, ובפרק י"ד שהעם עוברים ביניהם דהיינו סרטיא מהני דלתות שאין נעולות. ועל פי זה כתב כבודו שיש מקום להחמיר משום שיש כאן מקום שווקים וקיבוץ לרבים:
ב
ואומר אני אפילו לפי פירושו אין מקום להחמיר רק אם לפי דת המדינה יש רשות לרבים להתאסף בכל זמן ואפילו בלילות. וכשם שלא מקרי סרטיא רק אם מסור לרבים לעבור כל שעה אפילו בלילות. כן בפלטיא לא נקרא רשות הרבים רק אם מסור לרבים כל שעה להתאסף לסחורה. ואינני יודע אם כן הוא:
ג
ועיקר פירושו הגם שדבר חכמה אמר יש עלי' כמה תשובות. הא' דרשב"א לפי שיטתו כתב דדלת אחת ננעלת סגי שמונע את הרבים מלעבור משער לשער. ואם טעם הדלתות שאין ננעלות לרמב"ם משום שראוי לחסום הרבים למה הצריך דלתות מכאן ודלתות מכאן. בהדלתות מצד אחד סגי. אלא ודאי טעם הדלתות משום מחיצה על כן הצריך דלתות משני צדדים, או כדי שיהי' שם ארבע מחיצות. ולא יוכלו הרבים לבטל המחיצה. וכדעת אבן העוזר. או דרמב"ם לטעמי' ד' מחיצות דאורייתא. ומכל מקום מוכח דטעם הדלתות משום מחיצה:
ד
הב' שאם כדבריו דסתם מדינה יש בה פלטיאות. אם כן מה מקשה הש"ס (דף ו') וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא בדלתות מיערבא והאמר ר' יוחנן ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה כו' ופירשו התוספות דהקושיא הי' מדחנני' לא בעי שיהי' ננעלות. ואימא משום דירושלים יש בה פלטיאות על כן בעי שיהי' ננעלות כדי שיהי' מחיצה. ואי כפירש"י שהקושיא מדחנני' לא בעי אלא דלת אחת גם כן קשה דלחסום העוברים די בדלת אחת וכדברי רשב"א הנ"ל. אבל ירושלים דיש בה פלטיאות צריך לעשות מחיצה. והא קיימא לן ד' מחיצות דאורייתא לרמב"ם מיהו הא יש ליישב לפי מה שכתבו התוספות (דף כ"ב.) דהי' לירושלים צורת הפתח דהוי כמחיצה. והא דצריך דלתות ננעלות משום דר' יוחנן סבירא לי' כר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. וכיון דמוכח מדחנני' דמשום דראוי לחסום הרבים לא חשיב רשות הרבים. הכי נמי לא חשיב רבים בוקעים במקום המחיצה. שהרי ראוי לחסום שלא יעברו. ושוב סגי בצורת הפתח מן התורה אפילו לפלטיא ודו"ק]:
ה
ועיקר הסברא אינה מחוורת לי. שהרי כתבו התוספות סוכה (דף ד':) דמחיצות שבת למנוע רגל רבים. ואם כן דלתות ננעלות בלילה כשם שמועילות לסרטיא משום שמונע רגל רבים בלילה ולא חשיב רשות הרבים. כמו כן יועילו לפלטיא שיחשב מהאי טעמא מחיצה שמונע רגל רבים. והרי מחיצה דשבת למנוע רגל רבים כנ"ל. אך דברי רשב"א נכונים. דמה שננעלות בלילה על ידי בני אדם לא יועיל להחשב מחיצה מבעוד יום דעכשיו אין כאן מחיצה אף ללילה. רק להפקיע מתורת סרטיא מהני. דמכל מקום אינו מסור לרבים לעבור בה בלילה. ואפילו לא הי' שום דלתות רק שכך החק שבלילה אין רשאין לעבור לא הי' עליו תורת רשות הרבים. וכל זה בדין רשב"א בדלתות ננעלות בלילה. אבל דלתות שאין ננעלות אם תמצא לומר דמבטל מתורת רשות הרבים משום דראוי לחסום את רבים העוברים. מהאי טעמא יחשב מחיצה כיון דענין מחיצה הוא גם כן שמונע רגל רבים. ומה טעם לומר דלבטל מתורת רשות הרבים מהני הא דראוי כו' ולהחשב מחיצה לא מהני ראוי. האומנם כבודו כתב דכיון דראויין לנעול אינו דומה לדגלי מדבר על כן אינו רשות הרבים. סברא גרידא הוא זו. אך אין ראי' לזה מרשב"א כי דברי רשב"א ברורים בטעמם כנ"ל:
ו
ובענין מה שכתב כבודו דמדינה יש בה כמה פלטיאות ועל כן בעי דלתות נעולות [לפי שיטתו דפלטיא בעי דלתות נעולות] והנה זה קושיא על הרשב"א דפלטיא לא מהני דלתות נעולות. אם כן ירושלים למה לא הי' חייבין משום רשות הרבים על פלטיאות שבה. אך נראה דכנגד השערים לא הי' פלטיאות דשם ודאי הי' הדרך משער לשער והי' סרטיא. ועל הצדדין פשיטא שלא הי' חייבין. שהרי יש להם שלש מחיצות ומדאורייתא רשות היחיד. אך אפילו לשיטת התוספות (דף כ"ב) דירושלים היתה מפולשת מארבעה צדדין יקשה שיתחייבו על הפלטיאות. [ומרשב"א משמע דאפילו צורת הפתח וגם דלתות נעולות בלילה לא מהני בפלטיא דסתמא קאמר אפילו דלתותיו נעולות ורוב דלתות יש להם צורת הפתח ואפשר דלטעמי' בחדושיו צורת הפתח בריאה להעמיד דלת משום חזיא לדלת ולא עדיף מדלת ממש שלא הונעלה]:
ז
אך נראה דהנה במשנה דעירובין (דף ט"ו.) דעומד מרובה על הפרוץ כל פירצה שהוא כעשר אמות מותרת מפני שהוא כפתח. וקשה למה לי דמפני שהוא כפתח תיפוק לי' דרוב ככל וכמו בעור העסלא דהריוח מצטרף לטפח. וצריך לומר משום דאם כן כנגד הפרוץ כמו בעור העסלא דכנגד הריוח טהור. וממילא הי' אוסר כל ההיקף דנפרצה במלואה למקום האסור. ולפי זה פירצה יותר מעשרה דאסור הוא משום דבטל מתורת פתח. שוב הוי פירצת מלואה למקום האסור לה. וכן משמע ברשב"א (דף ט"ז:) ואם כן ירושלים שהיתה מוקפת חומה ועומד שבה מרובה על הפרוץ וכל האיסור משום כנגד השערים. וכיון שכנגד השערים הוא סרטיא ומותר על ידי דלתות נעולות. שוב השאר ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ ואין לומר אתי רבים ומבטלי מחיצתא. דרבים דבקעי במקום המחיצה לא חשיב כיון דלא בקעי בלילה שהדלתות נעולות ודו"ק. ח) שוב ראיתי להרשב"א בעבודת הקודש דפסק צורת הפתח אין צריך שיהי' בריא להעמיד בו דלת ואין צריך היכר ציר. ואם כן אין לדמות צורת הפתח לדלת שאינה ננעלת. ועל כורחין הא דלא מהני צורת הפתח ברשות הרבים משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא וכן כתב בחי' רשב"א עירובין (דף ו':) והדרא קושיא לדוכתא פלטיא אמאי לא מהני בה דלתות ננעלות בצירוף צורת הפתח דכיון דננעלות בלילה לא חשיב רבים דבקעי במקום מחיצות, ושוב מועיל צורת הפתח. ועל כרחין לדחוק דבאמת בצירוף צורת הפתח מהני דלתות ננעלות גם בפלטיא. ורשב"א דלתות ננעלות לבד קאמר וצריך עיון:
גיסו הדו"ש וש"ת מצפה הצלחתו הק' אברהם.