אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן ריג
א
בביצה (דף ל"ג:) בהא דלא יקטמנו להריח בו והתניא קוטמו להריח בו קמשני הא ר' אליעזר הא רבנן ר' אליעזר דאמר אם קטמו לחצות בו שיניו חייב חטאת להריח בו פטור אבל אסור, דגזרינן אטו לחצות בו שיניו. לרבנן דלחצות פטור להריח בו מותר לכתחילה. ופריך ולית לי' לר' אליעזר שובר את החבית לאכול הימנו גרוגרת. ומשני כי תניא ההיא במוסתקי ורש"י פירש שם טעמא דרבנן דלחצות שיניו פטור דקטומה תיקון כלאחר יד. שאין דרך תיקונו אלא אם כן מחתכו וממחקו בסכין עיין שם. וקשה דאם כן בשבירת חבית לאכול ממנה גרוגרת דמיירי בסכין וכדאמרינן בגמרא בשמעתין דשבת קמ"ו. דוקא לאכול גרוגרת דצריך אל הסכין לצורך הגרוגרת ור' נחמי' הוא עיי"ש] גם לרבנן יתחייב, ולמה מקשה דוקא לר' אליעזר:
ב
ונראה דהנה רש"י פירש ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי לנוקבה יפה בפתח נאה. והנה בהא דגזרו בקטימה להריח אטו קוטמו לחצות בו שיניו. היינו שקטומה זו אם יתכוין לחצות בה שיניו יתחייב. אבל הכא בשובר חבית ואינה מנקבה יפה בפתח נאה אף אם יתכוין בנקיבה זו לעשות פתח יהי' כלאחר יד. כיון שאינה מנקבה בפתח יפה. אך לר' אליעזר דמחייב בקוטם ביד אף שאינה קטומה חלקה כמו שפרש"י אלא אם כן ממחקו בסכין. ור' אליעזר לטעמי' בנוטל צפרניו ביד חייב אף שאינו יכול לנוטלה יפה ביד. והוא הדין דמחייב אפילו אינו עושה פתח נאה אם מתכוין לפתח על כן מקשה רק לר' אליעזר:
ג
וכמו שכתבתי דקושיית הש"ס הוא רק לר' אליעזר כן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם שלא הביאו אקימחות הש"ס במוסתקי והביאו הא דשובר את החבית בסתם משמע אפילו בחבית שלימה. וכן דעת האור זרוע בפרק כ"ג במלאכת בונה יעוין שם. אך דעת התוספות שבת (דף קמ"ו.) דגם לרבנן צריך לאוקמא במוסתקי דאי הוו מחייבי בקטמו לחצות בו שיניו היו גוזרים בקטמו להריח בו. ועל כן בכלים דגם לרבנן מחייבים במכוין לפתח גוזרים באינו מתכוין. וצריך לאוקמא במוסתקי. ובמסכת עירובין (דף ל"ד:) כתבו עוד דבכלי שלם הא שייך בי' סתירה ואסור לשבור משום סותר. וזה שכתבו בסוף הסוגיא שם דאסור לשבור פותחת של עץ או של מתכת אף דבזה אינו עושה כלי ולא שייך לגזור. אלא דיש בו משום סותר. ובשבת שלא כתבו התוס' רק משום גזירה. יראה דסבירא להו כמו שכתבתי בשיטת הר"ן דלא מחייב משום סותר כיון דלא הוי על מנת לבנות. אך קשה לדעת הרמב"ם דבנין גמור שייך בכלים וסבירא לי' גם כן דפטור סותר שלא על מנת לבנות משום מקלקל כמו שביארנו במלאכת כותב סי' ר"ט אות י"ב איך פסק להא דשובר חבית כפשטה. ולא הביא אקימחות הש"ס בביצה במוסתקי: