אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קפו

סימן קפה

מלאכת מתיר. א) כתב הרא"ש דאינו חייב אלא במתיר על מנת לקשור כמו שהי' במשכן. ואינו חייב אלא במתיר קשר של קיימא על מנת לקשור קשר של קיימא. ויראה דאזיל בשיטת התוס' במכילתין (דף ע"ג:) בדיבור המתחיל וצריך לעצים דלא מקרי קוצר בעצים אלא בענין זה מידי דהוי אקורע על מנת לתפור ומוחק על מנת לכתוב עד כאן לשונם. היינו דאם אינו על מנת לתפור לא מקרי מלאכה כלל ולאו משום מקלקל לבד אנו פוטרים אותו. וכן מטין דברי התוספות גיטין (דף י"ט.) בדיבור המתחיל מוחק הוא שכתבו [בסקרא על גבי דיו] וחשיב לי' מוחק על מנת לכתוב. דמסתמא עומד לחזור ולכתוב עליו בדיו ומקלקל לא הוי כו' עד כאן לשונם. משמע דהא דכתבו תחילה וחשיב לי' על מנת לכתוב. לאו לאפוקי ממקלקל כתבו כן. ועל כורחין דכשאינו על מנת לכתוב לא חשיב מלאכה כלל כי היכי דקורע כשאינו על מנת לתפור אינו מלאכה. והוא הדין במתיר שלא על מנת לקשור או על מנת לקשור קשר שאינו של קיימא כיון דלא הוי דומיא דמשכן פטור:

ב

אך לדעת רש"י (דף ל"א:) דהא דבעינן סותר על מנת לבנות. קורע על מנת לתפור. מוחק על מנת לכתוב. משום דאם לא כן מקלקל הוא יעוין שם היטב. אף דבמשכן הי' רק על מנת לבנות, מכל מקום אף בלא על מנת לבנות הוי מלאכה ופטור רק משום מקלקל. הכי נמי במתיר היכי דלאו מקלקל הוא או שמתיר על מנת לקשור קשר שאינו של קיימא דבהא ודאי לאו מקלקל הוא חייב:

ג

והנה הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל בתוספות חדשים על משניות הקשה על התוס' מקורע על מתו דחייב לר' יהודה. או קורע בחמתו למרמי אימתא דחייב לר' יהודה. דאף דאינו על מנת לתפור. אך אנהרינהו לעיינין בלבוש סימן ש"מ הביאו הטורי זהב שם דאותיות הכתובים בצד דפי הספרים או על גביהן. כשפותח יש חשש חטאת דמוחק האותיות והוא על מנת לכתוב דעומד לחזור ולסגור. הרי דאף דאין הפתיחה כדי לכתוב רק כדי ללמוד כיון שעומד לכתוב חשיב על מנת לכתוב. ואף שאין הכתיבה שני' טובה יותר מבתחילה [ולמאן דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור כתבו התוס' (דף צ"ד.) דצריך שיהי' על מנת לתקן יותר מאשר הי' בתחילה] חייב למאן דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ואם כן לא קשה מידי מקורע על מתו ובחמתו. דמסתמא עומד לחזור ולתפור. וכן מטין דברי התוס' גיטין הנ"ל דלא בעי מוחק כדי לכתוב שכתבו דמסתמא עומד לכתוב. ולא כתבו דמסתמא כתב בסקרא כדי לכתוב עליו בדיו ולא קשה מידי:

ד

ויש לעיין ברש"י ביצה (דף ל"ד) בהא דפוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע וזה לשונו ואפילו נקרעת לא איכפת לן דאין זה קורע על מנת לתפור. וקשה מהא דאיתא בשבת (דף קמ"ט) בהא דמונה את אורחיו בפיו ולא מן הכתב גזירה שמא ימחוק. הא אינו על מנת לכתוב. ולשיטת התוספות יש לומר דמכל מקום איסור דרבנן איכא. וכמו שכתב הבית יוסף בקורע שלא על מנת לתפור דמכל מקום אסור מדרבנן. והא דביצה דאין חוששין שמא תקרע הטעם משום דבר שאין מתכוין. אך לרש"י שכתב הטעם משום דאין זה על מנת לתפור דמספק אין חוששין כיון דאינו על מנת כן. אם כן למה נגזור בזה. אך רש"י לטעמי' דפטור שלא על מנת כו' משום מקלקל והתם צריך למחיקה ומתקן הוא:

ה

אך יש להבין שיטת רש"י הנ"ל דפטור שלא על מנת לתפור הוא רק משום מקלקל. ולשיטת רש"י בבא קמא סוף פרק המניח דמקלקל בשבת פוטר מממון משום קים לי' בדרבה מיני' כמו חייבי מיתות שוגגין. כיון דאם הי' צריך הי' חייב השתא נמי פוטר. וכן הוא בירושלמי פרק ב' הלכה ה' הביאו הרמב"ן שבת (דף ק"ו.) אם כן הא דכתובות (דף ל"א.) דזרק חץ מתחילת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו פטור דעקירה צורך הנחה הוא. תיפוק לי'. דקריעת שיראין בעצמן הוא מלאכה. ואף דמקלקל הוא. מכל מקום יפטור כמו חייבי מיתות שוגגין:

ו

ונראה ליישב דדומה להא דשבת (דף ע"ג) האי מאן דשדא פיסתא לדיקלא ואתר תמרי פטור דאין דרך תלישה בכך ופרש"י אלא ביד או בכלי ולא על ידי זריקה. הכי נמי אין דרך קריעה על ידי זריקת חץ וכלאחר יד הוא ולא מיפטר משום קים לי' בדרבה מיני'. אף דפטור כלאחר יד גם כן משום דלא הוי מלאכת מחשבת כמו שכתבו החלקת מחוקק ובית שמואל ופר"ח באבן העזר סימן קכ"ד. מכל מקום כיון דאין הפטור משום הכוונה לא אמרינן קים לי' בדרבה מיני' ולא דמי למקלקל דשייך לומר הואיל אי הוה צריך הי' מחייב. וכן מוכח בכתובות שם (עמוד ב') דקאמר סלקא דעתא אין דרך הוצאה בכך יעוין שם. הרי דהיכי דהוא כלאחר יד לא אמרינן קים לי' בדרבה מיני' ולא קשה מידי:

ז

ועוד דבלאו הכי לא קשה מידי דדוקא בהדליק גדיש דעלה קאי רש"י וירושלמי] דמתקן אצל האפר ומלאכה הוא. רק שהוא אין צריך לאפר ומיפטר משום מלאכת מחשבת. אמרינן בי' קים לי' בדרבה מיני' כיון דהפטור רק משום מחשבתו דומה לחייבי מיתות שוגגין. אבל בקריעת שיראין דליכא תיקון של כלום לאו מלאכה היא כלל:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה