אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קנו
הגהות ותיקונים בספר "אגלי טל". [לבד ההגהות שבלוח הטעות שם] בהקדמה (דף א') בהג"ה שורה וא"ו אחר תיבת ראב"ע צריך להיות [יומא פ"ה]:
בהקדמה (דף ב' ע"א) בשורה ששית ממטה למעלה תיבות "לבד במתעסק דאין מתכוין כלל להמעשה" נדפסו שלא במקומן וצריך להיות אחר תיבת "כוונה" שבשורה החמישית ממטה למעלה:
בהקדמה בד"ה ובזה נבאר בסוף הדיבור נהפכו בדפוס איזו תיבות וכך צ"ל והנה רב כר' יהודה ס"ל דדבר שא"מ אסור כבש"ס שבת כ"ב. מ"א:
עיי"ש וממילא לדידי' מצוות אין צריכות כונה לבד במתעסק דאין מתכוין כלל להמעשה:
בפתיחה אות י"ג אף צריך להיות אך אות י"ח שורה ד' צ"ל ולש. אות כ"ח שורה ב' ופשט צ"ל ופרט. ססק"ב דיבור המתחיל וכ"ז בין שני חצאי מרובע בביאורינו למלאכת טוחן ס"ק חסר וצריך להיות ל"ח אות ל"ב:
מלאכת חורש. סק"א דיבור המתחיל והנראה בין שני חצאי מרובע שורה ב' נ"ג:
צריך להיות נ"ה:
סק"כ אות יוד שרי לכתחילה דר' שמעון סבר צ"ל דהש"ס סבר. ס"ק כ"ב אות י"ט שורה ה' דפירשו צ"ל פירשו שם שורה ח' באיסור מיתה צ"ל וז"ל הרא"ש בכורות ל"ג: דקי"ל דש"מ מותר ואפי' בשבת דאיכא איסור סקילה שם אות כ"א שיטה אחרונה מחלק ראשון שבעמוד לר' צריך להיות מר':
מלאכת קוצר. ס"ק י"א בפנים ומתלחלח צ"ל לשמתלחלח שם בביאור בעמוד ב' שורה ג' תחילתו שגגה צ"ל תחלתו וסופו שגגה ס"ק כ"ט אות י"א שורה כ' אחר תיבת גם כן צ"ל נקודה המפסקת. והנקודה אחר תיבת דעלמא בשורה כ"ב מיותר וכן הוי"ו מולענין גם כן מיותרת. אות י"ב שורה י"ד ועל צריך להיות ואם. סק"ל ד"ה אך שורה י"ד ועל צ"ל ואם. ס"ק ל"ה אות ט"ו (דף ל"ג) שורה ז' החצי מרובע נכתב שלא במקומו וצ"ל בשורה י"א אחר תיבת עליהן. סס"ק מ' דר' יוסי צ"ל ור' יוסי. ס"ק מ"ד בשורה תחתונה אות ב' טעות סופר וצריך להיות ג'. ס"ק מ"ז אות ו' שורה י"ד הסכך צריך להיות האילן. אות י"ב מחובר צ"ל בבע"ח. אות ט"ז שורה ג' בשבת צ"ל ביו"ט טעות זה בתוס' ישנים עצמו]. שם שורה ח' על גבי בהמה. צריך להוסיף ומנענע הבהמה. ס"ק מ"ט אות י"א שורה ו' ושורה ז' עד אחר לא פלוג רבנן נמחק כמ"ש סוף מלאכת גוזז. ס"ק נ"ב דיבור המתחיל ובאו"ז שורה ט"ז מתיבת סתם כרבי עד גמר האות נמחק. וצריך לכתוב במקומו התוס' מוכרח דכל דבהדי גבה כגבה דמי. והוא הדין דכל דבהדי כרעא ככרעא דמי. ואין ראי' דעד ארעא נחית ודלא כאו"ז. אך אל האו"ז והתוס' שומעים. אך מכל מקום הואיל ולפי תירוצי הדין להיפוך. וגם ביש"ש יבמות משמע דגבי חליצה פוסקין כרב פפא לחומרא. ואם כן בנידון דידן אין ברור להתיר רק מכח ספק בדרבנן כתבתי שדין זה להלכה ולא למעשה. ס"ק נ"ד סוף אות ד' בין תיבת התרומה בין תיבת כמו צ"ל תיבת כן. שם אות ט' כמו ביצה כו' עד סוף האות נמחק. ס"ק נ"ה אות י' בהג"ה הפרי צ"ל העוקץ. ס"ק נ"ט אות י' שורה ב' היכי דלא הוקשו אף שעדיין צ"ל אך שעדיין. ס"ק ס"א אות ה' שורה ה' מעשה צ"ל תשמיש. שם אות ו' שורה ז' במעשה צ"ל כמעשה. שם אות ט' בין שורה ח' לשורה ט' צ"ל ובא חבירו. שם אות י"א שורה ד' והכא צ"ל והוא. אות י"ב שורה כ"ה לדעתי צ"ל לדעתו. שם ראש העמוד א"נ צ"ל א"כ:
מלאכת מעמר. סק"א אות ג' שורה יו"ד מערב שבת צ"ל מערב יו"ט:
מלאכת דש. ס"ק ז' אות י"ח כמו שיתבאר לפנינו נ"ב ס"ק כ"ד אות ג'. ס"ק י"ז אות נ"ב שורה ט"ז בזתים כו' צ"ל משום זתים כו' והיינו שאם נאמר שהגזירה הי' רק בהכניסן לאוכלין דלאו משקה הוא הרי לא נעשה בה מלאכת פירוק, וכיון דעיקר הגזירה בלא נעשה בה מלאכת פירוק מה חילוק יש בין שאר פידות שהכניסן לאוכלין שלא נעשה בה מלאכת פירוק בין ביצה שנעשה בה מלאכת פירוק כיון דיסוד הגזירה בלא נעשה בה מלאכת פירוק. אך צ"ל דיסוד הגזירה בעומדין למשקין שבאמת נעשה בה המלאכה. רק בשביל זה לא הוצרכו לחכמים לגזור. דבלאו הכי הרי אסור משום נולד. אך משום דנפקא מינה בגזירה זו בהכניסן לאוכלין על כן נמנו לאסור משקין שזבו ועיקר הגזירה בהכניסן למשקין שנעשה בה מלאכת פירוק. והרי דעת רש"י לפי האמת אין איסור משקין שזבו אלא במה שהוא משקה. ואף שרשב"א בשם רמב"ן חולק. מכל מקום מודה דעיקר גזירת משקין שזבו בשהוא משקה שנעשה בו מלאכת פירוק ודו"ק:
ס"ק י"ז אות נ"ט בין תיבת ואם כן לתיבת בשמונה צ"ל אפי'. שם אות ע"ב ס"ק כ"ז צ"ל י' אות ז'. בפנים סעיף י' הנך שני ויראה לי נתחלפו ויראה לי ראשון צ"ל באחרונה. ויראה לי הב' בראשונה. שם כ"ד אות ט' שורה ה' במלאכת בורר. ס"ק י"א. שם כ"ט סוף אות ה' מן לפי הטעם עד לאחר בטלה דעתו צריך למחוק. שם מ"ב אות ט' (דף ס"ד:) שורה י"א שמחיוב צ"ל שמחויב. אות י"ח בסוף הדיבור משקין שזבו צ"ל שזבו בשבת. אות פ"ג שורה י"ג משום צ"ל משמע:
מלאכת זורה. סק"א אות י' תוס' שבת (דף קמ"ה:) טעות סופר וצריך לומר (דף קמ"ב:) סוף סק"ה צ"ל כאן מכל מקום כיון דלרבא פשיטא דפטור ולר"א אינו ברור לחייב יש לפסוק דפטור:
מלאכת בורר. סק"א (דף מ"ב) הג"ה ג' שורה ט"ו תיבת ביד צריך למחוק. אות כ"א שורה י"ג שיתבאר לפנינו נ"ב אות כ"ה. סק"ה אות י' דיבור המתחיל אך שורה ב' אות כ"ב צ"ל אות כ"ה. סק"ו אות ד' כיון דבורר בתבואה צ"ל הוא בתבואה. סק"י אות ז' אלא שאי אפשר לחייבו שתים כנ"ל נ"ב אות ב'. ס"ק כ"ד אות א' דיבור המתחיל אך שורה י' דמפרק צ"ל דמברר. שם אות א' בהגה"ה שורה כ"ד שתירצו צ"ל שתרצנו. שם אות ב' בהגה"ה ב' שורה כ"ח נאסר צ"ל נאמר. שם שורה כ"ט בין תיבת לר"מ ותיבת אפי' צ"ל הא ס"ל. שם ס"ק כ"ט סוף דיבור המתחיל ועוד אבל המג"א צ"ל וכן המג"א:
מלאכת טוחן. ס"ק ל"ו אות ה' לא שייך הואיל ואישתרי אישתרי נ"ב חסר כאן ועי"ש בגמ'. שם בש"ח מרובע למאן דלית לי' צ"ל דאית לי'. ס"ק ל"ח אות ו' ריש העמוד בשבת (דף קכ"ב) צ"ל (דף קכ"ט). שם אות ו' ביצה (דף י"ב) צ"ל (דף כ"ב). שם אות ו' שיטה ו' שעושין בשבת צריך להוסיף תיבת סתם וצ"ל שעושין בשבת סתם. שם אות ל"ב שורה כ"ג ובמק"א. הוא בפתיחה ססק"ב. ס"ק ע"ט אות ה' בין ש"ח מרובע עובדה צ"ל עבודה. מלאכת לש. סק"ט אות ז' שורה ז' לדעת צ"ל בדעת שם אות י"ד שורה ה' דרך זריקה צ"ל על ידי זריקה. שם אות י"ט בהגה"ה דיבור המתחיל ובזה שורה י"ג גם נמחק. מלאכת האופה. סק"ו אות ב' בשורה השלישית ממטה למעלה ומכל מקום פשוט צ"ל פשט סק"ט אות ג' בשני חצאי המרובע בין תיבת הריפוי ובין תיבת וע"כ צ"ל לדעת הלחם משנה פרק י"ב. ס"ק כ"ג אות ד' אך צ"ל עוד ס"ק נ"ג אות ב' שורה ג' המדודה צריך לומר המדורה. מלאכת גוזז. ס"ק י"ד שורה ט' בין תיבת ללמוד בין תיבת זכות צ"ל מעט. שם שורה י' באיסור צ"ל בחיוב שם ד"ה אך עדיין שורה ב' בדברינו צ"ל בדבריו:
בהשמטות ד"ה וראיתי שורה ו' דלא מצינו שתי' בבהמה צ"ל בכלבים, שם בש"ח מרובע ואת בעירם חסר וצ"ל אף את"ל דגם כלבים בכלל אינו הוכחה: