אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קנד

סימן קנג

מלאכת האופה. א) ס"ק א' אות י"ב. שמעתי שבספר יראים הנדפס מחדש כתוב סידורא דפת נקט. שלטה בו יד מגיהי ספרים. וספר יראים שלי הוא אשר יצא פעם ראשון לאור:

ב

סק"ב בין אות א' לאות ב'. ואמנם דשלוק משמע נמי בשיל ולא בשיל כמו שכתב הר"ן ריש פרק ו' דנדרים ועיין שם ברשב"א דשליק בשיל ולא בשיל היינו בשיל כמאכל בן דרוסאי. אף אם תאמר כוונת ירושלמי השולק בשיל ולא בשיל. אם כן מבשל היינו כל צרכו היכי משכחת. דמשנתבשל כמאכל בן דרוסאי שוב אין חייבין עליו כמפורש להדיא בירושלמי. והובא לקמן סק"י אות י"ז. ואין כאן מבשל רק שלוק. אלא ודאי שולק דירושלמי היינו יותר מכל צרכו. ומשנתבשל כמאכל בן דרוסאי קרי לי' מבשל:

ג

סוף אות ב' שוב ראיתי לתוס' פסחים (דף ל"ט:) גבי זרוע בשלה דתנן או שלקן דקמשמע לן דבשליקה אינו יוצא מתורת בישול עיין שם אף דבקרא כתיב בשלה. הוא הדין בבשר בחלב אף דכתוב תבשל. שליקה נמי קורא בישול וחייב:

ד

אות ח' והוכחה לזה מש"ס כו'. לפי דברי השיטה מקובצת ריש בבא קמא דיבור המתחיל אא"ו מחייב דלא חשב רק מה שהוא גריעות התולדה עיין שם אין ראי' משם:

ה

ס"ק ט"ו אות י"ב שורה ח' דבישול מבטל מתורת לחם לכאורה אינו מובן דבאות ב' מבאר טעם ר"א ממיץ משום דבישול מבטל אפי' הוי מצה עשירה אבל לא שמבטלו מתורת לחם. אך כוונתי הי' דלפי מה דקיימא לן דלא כרבינו תם ובלא אפי' לא מקרי לחם. כיון דמבטל האפי' מבטל לי' מתורת לחם. ולעיל כתבנו טעם מצה עשירה לשיטת רבינו תם המובא בתוס' פסחים וקל להבין:

ו

סק"כ אות ב' שורה ח' אתי צלי ומבטל למליחה. אינו נראה דוקא בישול מבטל צלי'. דבישול הוא היפוך הצלי'. זה מרכך וזה מקשה. אבל את המליחה אין צלי' מבטל אף שחייב משום צלי' שיש בו טעם צלי. מכל מקום טעם מליח לא נתבטל וצריך עיון:

ז

ס"ק ל"ב סוף אות ב' חתני הרב ר' יצחק ני כעת אבד"ק טשעכנאווי] הראה לי שכן משמע ברש"י שבת (דף ק"ט.) דיבור המתחיל שריקה טויא וזה לשונו לשרוק ולטוח שמן ובצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם משחשיכה שרי ובלבד שלא יהי' רותח כדי לבשל. ומשמע דאפילו אין הצלי בתוך כלי ראשון אסור:

ח

ס"ק מ"ה וצריך עיון. ונראה לי ליישב כיון שרוצה בחמומו ודאי ניחא לי' שתהי' יד סולדת בו אך מחמת איסור שבת מוכרח לסלקו קודם שתהי' יד סולדת בו. אך אם תאמר ישכח ולא יסלק ותהי' יד סולדת בו לא עביד איסורא משום דבר שאינו מתכוין. שוב יהי' ניחא לי' במה שתהי' יד סולדת וכהאי גוונא חשיב מלאכת מחשבת. ועיין מה שכתבתי במלאכת חורש ס"ק כ"ב אות י"א י"ב. ואף שכתבנו שם דמכל מקום חשיב דבר שאינו מתכוין דמותר אפי' בשאר איסורין. כתבנו שם אות י"ח דכיון דהוא מלאכת מחשבת והוי איסור סקילה לא התיר ר' שמעון דבר שאינו מתכוין באיסור סקילה:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה