אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קלח

סימן קלז

א

שם דיבור המתחיל והנראה בין ש"ח מרובע דהא ודאי משאוי הוא ולכולי עלמא חייב דהוי מלאכה הצריכה לגופה. שמעתי איש אחד אמר דודאי טעות סופר בתוס' דלמה הי' צריך לומר דהוי מלאכה הצריכה לגופה. וכי בכל מקום שנזכר חיוב בשבת. הוסיפו ביאור דהוא צריכה לגופה עד כאן דבריו. והנה מה שכתב שיש טעות סופר. על זה אין צריך להשיב. וכי בכל מקום שיקשה עלינו דברי תוס' נאמר שטעות סופר. ואם כן נתת תורת כל אחד בידו שכל אחד יגיה כרצונו. וכל קושיא יש לה תירוץ. וגם דברי תוס' אלו נוכל לבארם:

ב

דהנה בהא דמכלתין (דף י"ב:) דזב היוצא בכיסו הוי אין צריך לגופה. ובתוס' מכלתין (דף צ"ד.) כתבו וזה לשונם ואפי' למנות ראיותיו או נקיים שצריך הכיס מכל מקום אין צריך להוצאה זו, דהכא נמי סגי לי' אי הוה יתיב בחד דוכתא עיין שם. והנה לפי דברי תוס' (דף צ"ד) דמשום דהוה סגי לי' אי הוה יתיב בחד דוכתא חשיב אין צריך לגופה אין ראי' משם למוציא מרא לקבור בו מת לר' ועל כרחך לומר דתוס' (דף ק"ו) שכתבו דמוציא מרה לקבור בו מת לר' שמעון הוא כמו מוציא כיס לקבל בו זיבה חולקים על תוס' (דף צ"ד) [ומצינו גם ברש"י שנתחלף פירושו באותה מסכת כמו שכתב מהר"ל בגור אריה] ולשיטת תוס' (דף ק"ו) אף דהיה סגי לי' אי הוה יתיב בחד דוכתא חשיב צריכה לגופה:

ג

והנה בנידון התוס' פרק במה בהמה ביוצאת בכיסה הקשור בדדי' לקבל בו החלב. הוה סגי לי' אם הבהמה היתה עומדת במקומה והוי אין צריכה לגופה לדעת תוס' (דף צ"ד.) אך התוס' פרק במה בהמה לית להו סברא זו דהוה סגי לי' אי הוה יתיב בחד דוכתא וכדעת תוס' (דף ק"ו.) ועל כן הוצרכו תוס' לפרש כן דחשיב צריכה לגופה. שלא תאמר דמשום דסגי לי' אם תעמוד במקומה ולא תצא יחשב אין צריכה לגופה ולא הי' בו משום שביתת בהמתו כיון דלא הוה רק שבות כמפורש בשלחן ערוך ש"ה דבגוי רוכב על הבהמה אין בו משום שביתת בהמתו כיון דלא הוי רק שבות דחי נושא את עצמו. על כן פי' דבריהם דחשיב צריכה לגופה. אבל בעלמא אין צריך לפרש:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה