אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קלג

סימן קלב

הגהות וחידושים בספר "אגלי טל". א) בהקדמה הג"ה ב' בישוב דברי הש"ך בסוף הדיבור צריך לומר ואף דש"ך סתמא אמר אם אנסו לעבור עבירה פלונית ולא הוציא שבת מן הכלל. משמע שאף אם אנסו לחלל שבת מיקל בסכנת אבר. הנה באנסו לחלל שבת יש ליישב בפשטות על פי דברי מהרי"ק שורש קל"ג דזה חשיב מלאכה שאינה צריכה לגופה דלרוב הפוסקים זולת הרמב"ם פטור. ופשיטא דבסכנת אבר לא נחוש ליחידאה:

ב

בפתיחה סוף אות כ"א צריך לומר הג"ה אך בירושלמי שהובא במלאכת לש סק"ו משמע להדיא דילפינן מקרבנות עיין שם היטב ושיטת התוס' צריך עיון:

ג

שם סק"ב סוף דיבור המתחיל ויש. אך לפי זה יקשה כו' השיב איש אחד דנהי דמדאורייתא אין עשה דשבתון אלא למלאכות. מכל מקום מדרבנן דכתב הרמב"ם דנאמר בתורה תשבות דאפילו דברים שאינם מלאכה חייב לשבות מהם. גם תחומין בכלל. וליתא דכיון דמדאורייתא לא קאי שבתון רק למלאכה. גם מדרבנן לא קאי שבתון רק על דברים הדומין למלאכה. או שיכול לבוא מהם לידי מלאכה. ועל כן פרט הרמב"ם בכל מלאכה השבותין השייכים לה. אבל תחומין לא נאסרו משום לתא דמלאכה. רק אסמכתא מקרא דאל יצא איש ממקומו. ואם תמצא לומר דשבתון קאי על כל לאוין שנאמרו כגון הבערה לר"י ותחומין לר' עקיבא. הוא הדין לדידן דלא קיימא לן כר' עקיבא ותחומין דרבנן. מכל מקום קאי מדרבנן שבתון עלי'. אך לר"ח דלא קאי על שאר לאוין רק על מלאכה גם מדרבנן ודאי לא קאי רק על דברים שנאסרו משום לתא דמלאכה כמו שביאר רמב"ם כל שבות משום איזה מלאכה נאסרת וכן בספר יראים קרא לשבות תולדה דרבנן. ועיין ר"ן ריש שבת גבי רדיית הפת וזה לשונו תנא דבי ר' ישמעאל הכי קאמר כו' ואף חכמים בשבותין שלהם לא אסרו מה שהוא חכמה ואינה מלאכה. מבואר דאלו שאסרו אותם משום שבות מדרבנן חשובים מלאכה:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה