אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קה

סימן קד

להנ"ל. א) אשר מבואר בדבריי בס"ק ל"ג דג לצירו אסור כמו שלקות ומשמע אפילו לא נכבשו בחומץ. וכתב כבודו דבמגן אברהם ופרי מגדים וח"ש כתבו דוקא בכבושים בחומץ דיש שם משקה מעלמא עד כאן דבריו. הנה במגן אברהם משמע להיפוך מדהניח דברי רי"ו בצ"ע והוה לי' לאוקמי דברי רי"ו בדג לבד שלא נכבש ודברי הפרי מגדים ות"ש לא ראיתי ולא שמיע לי ואין פה אטוואצק להספרים לעיין בהם. והדברים מרפסן איגרא שבגמרא אין זכר מכבישה. ונאמר דג לצירו דמשמעות ציר הדג לא חומץ הנבלע בו. אולי יאמר הטמאים לאסור צירן מיירי גם כן משקה הנבלע בו. ומביא לידי גיחוך. ואם כדבריהם מה מקשה הש"ס מדג לצירו לשלקות. מנא לי' לש"ס דהאי דג לצירו בנכבש כדי להקשות משלקות. אלא ודאי דג לצירו אף בלא נכבש דומה לשלקות:

ב

מ"ש בס"ק ל"ה אם באנו לומר דבשעת אכילה לא שייך מלאכה יקשה למה לי קרא דמותר להעמיד בהמתו על המחובר. ותרצתי דצריך קרא דהוה אמינא שאסור משום מחמר. ותמה מעלתו דבקרא לא כתיב שמותר להעמיד כו'. הנה אנכי בעצמי כתבתי ועוד חזון למועד וכתבתי כן להרב מיענדזיב* שרצה להחזיק בדברים אלו דבשעת אכילה לא שייך מלאכה וקרא לאיסור מחמר. והשבתי לו ככל מה שכתב כבודו. וסיימתי שאם יאמר בשעת אכילה ליכא מלאכה הוא פותח פה למינים בשתיית הטוטין:

*סי' פ"ח

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה