אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קב
להנ"ל. א) בס"ק י"ז באות מ"ז הקשיתי בהא דיונק ביום טוב שלא הותר אלא במקום צערא מאי שנא מהא דמוללין מלילות ביום טוב משום דהוי כלאחר יד. ויונק נמי כלאחר יד הוא. ותי' מעלתו דיונק אורחי' קצת ומלילה לאו אורחי' כלל. מי גילה לו רז זה. ופשטא דמילתא מלילה שכיחי יותר. וכמה ברייתות בענין מלילה. והיתכן שידברו כולם במה דלא שכיח כלל:
ב
מ"ש באות מ"ח לחלק בין מולל ליונק דביונק ביום טוב לא הותר אלא במקום צערא ובמולל ביום טוב הואיל כלאחר יד הוא הותר ביום טוב אפילו בלא צער. ותירץ כבודו על פי דבריי באגלי טל דיש חילוק בין שינוי בפועל בין שינוי בנפעל. הכא נמי מולל חשיב שינוי בנפעל שהדרך שתצא התבואה מהקשין ומולל מסלק הקליפה והתבואה מחילא מתגלית עד כאן דבריו. הא דאמר דמלילה חשוב שינוי בנפעל נסתר מתוך דברי אגלי טל במה שפרש"י בדיבור המתחיל חכמה יתירה שאני והוה כלאחר יד ולא פי' כן תחילה משום דשינוי בנפעל עדיף מכל אחר יד [אך למסקנא שאם הי' הפועל חכם הי' נחשב כדרכו. אך שינוי בנפעל מה שהפועל הדיוט כתב והוי כלאחר יד] ואם המלילה חשיב שינוי בנפעל למה קורא אותו כלאחר יד, ועוד נסתר מהמבשל בחמה עצמה דמותר לכתחילה משום דאין דרך בישול בכך. ופרשתי דאף דכל שלא כדרכו אסור לכתחילה הכא הוה שינוי בנפעל [עיין במלאכת אופה ס"ק מ"ד אות ג' ד'] ואם המלילה חשיב שינוי בנפעל גם בשבת יהי' מותר כמו לבשל בחמה:
ג
ומה שנדחק ליישב דיונק אורחי' טפי ממלילה, למה זה להכחיש המוחש. שבודאי מלילה אורחי' הרבה יותר מיניקה, ומה שכתב דחשיב אורחי' משום שהגונח יונק הם דברי תימה. שרוב בריאים. ומן החולים מיעוט שגונחים. ונוכל לחשוב הגונח מיעוטא דמיעוטא. והכלל בכיוצא בזה בטלה דעתו אצל כל אדם. ואפילו גבי גונח חשיב לאו אורחי'. וכן הוא בגמרא גבי גונח דחשיב יונק כלאחר יד. ואיך תאמר שבשביל זה יחשב אורחי' גבי בריאים. אלה דברי תימה: