אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן צה

סימן צד

מלאכת מעמר. לר' מרדכי נ"י א) דבר מה שהקשיתי בסק"ד על רש"י ריש פרק לולב וערבה במכשירי לולב שדוחין שבת לר' אליעזר ופרש"י לחותכו מן המחובר ולאוגדו. והקשיתי הא אגד דלולב אינו מעכב. ולכתחילה הא אינו דוחה שבת. והוא הדין במכשירי מצוה לכתחילה לר' אליעזר. ואי משום שכבר דחתה התלישה שבת. הא בשבת גבי ציצין שאין מעכבין את המילה מוכח, דמשום ואנוהו אין דוחין שבת אף שכבר דחתה:

ב

ותי' כבוד תורתו על פי פירש"י עירובין (דף ק') בנתערבו מתן אחת במתן ארבע ר' אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע פרש"י דאתי עשה דמתן ארבע ודחי לבל תוסיף דמתן אחת. ואף דאין העשה דמתן ארבע רק לכתחילה. הנה דסבירא לי' דאף לכתחילה דוחה ולא אמרינן דלא דמי לכלאים בציצית. הכא נמי דוחה הלכתחילה. ולא אמרינן דלא הוה דומיא דתמיד. ואף דעשה דואנוהו גרע דלא אמרינן בי' כבר דחתה. ובאות י"ג כתבתי דואנוהו כשאר לכתחילה. ואמרינן בי' כבר דחתה והוא הדין דדוחה הלכתחילה לר' אליעזר. תמהני דלפי מה שכתבתי אות י"ג הקושיא אזדא לה בלאו הכי כיון שכבר דחתה התלישה. וכל הקושיא הי' תחילה לפי מה שהוכחתי מציצין דואנוהו גרע משאר לכתחילה:

ג

אך מה שלמד מרש"י עירובין ליתא. דעל כרחך אין כוונת רש"י כעין עשה דוחה לא תעשה בעלמא דילפינן מכלאים בציצית. דאם כן מה הוכיח הש"ס מזה דירד. ובאילן אין עשה בירידתו ולא תעשה בישיבתו. רק הטעם דירד משום דלא עבר על תשמיש אילן רק פעם אחת. ואם ישב יעבור כל היום וממעט באיסורו [ועשה דוחה לא תעשה אינו משום מיעט באיסור דביבמות (דף ז'.) דלא תעשה חמור מעשה ואף על פי כן דחי] וזה טעם נמי לר' אליעזר במתן ארבע כיון דבין יתן במתן אחת בין יתן במתן ארבע יעבור בלא תעשה ירויח במה שיתן במתן ארבע שיקיים העשה. והכא נמי בירידתו ירויח שלא יעבור רק פעם אחת. ור"י סובר דמכל מקום טוב שלא יעשה מעשה. ור"א אינו סובר כן. וזה כתב רש"י כעין עשה דוחה לא תעשה ולא אמרינן שב ואל תעשה עדיף:

ד

מלבד זה אין לדמות לכתחילה דמתן ארבע ללכתחילה דואנוהו או אפילו ללכתחילה דיתור הווין. או לכתחילה דקצירת לילה. דעיקר מצוה ההבאה וקצירת לילה שירי מצוה וכן כל הנ"ל. אבל ג' מתנות דחטאת ומתן הב' בעולה ואינך. דהני מצוה גמורה נינהו ותדע דשירי דם שהקריבו בחוץ פטור ואלו המתנות שאחר מתנה ראשונה חייב עליהם בחוץ. ועיין זבחים (דף ל"ח:) אר"י אמר ר' פפא. ותדע שתוס' הקשו לר' יהושע ליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף. ולא חי' משום דלכתחילה. ולא דמי לכלאים בציצית כמו בלכתחילה דקצירת לילה שכתבו משום דאינו דומיא דתמיד. א"ו כמו שכתבתי דהאי עשה גמורה כנ"ל. ובאמת בגור אריה כתב משום שאם נתן במתן אחת כיפר לא שייך עשה דוחה לא תעשה. אך כוונת התוס' כמ"ש:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה