אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן עג

סימן עב

ב"ה ד' וארא חרותנו לפ"ק. כבוד אהובי תלמידי האברך החריף ובקי מו"ה מרדכי נ"י בווישיגראד:

א

אשר הבאת ראי' למה שכתבתי במלאכת זורע ס"ק כ"ב אות ה'. דהקטרה נגמרה העבודה בשעת העלאה. שאם הי' העבודה העיכול הי' צריך להיות הכהן בפנים בשעת העיכול. ואם יעשה בעל מום בנתיים יפסול. והבאת ראי' לזה מש"ס מעילה (דף יו"ד.) הנהנה מאמורי קדשים קלים לאחר שהעלן פטור דנעשה מצוותה. ואף דמצוה להפוך בצנורא. מכל מקום אם הי' רוצה הי' מניח שיתעכלו מאליהם בלא היפוך הצנורא. מכל מקום מוכח דמשעת העלאה נעשה מצוותה. יפה אמרת:

ב

אך הוקשה לך רש"י שפי' דוקא במשלה בו האור אני חוכך אם הוא פרש"י. והעולם לומדים מעילה עם תוס'. ושיטת תוס' יש לסמוך עלי' יותר. אך ראיתי למבי"ט בקרית ספר כתב גם כן דוקא משלה בהם האור:

ג

וכפי הנראה סברתם על פי מה דאיתא במנחות (דף כ"ו:) בכל הדברים שהקרבתם ביום אם העלם מבוא השמש ומשלה בה האור מבעוד יום מתעכל והולך כל הלילה עיין שם בפרש"י כאן לקלוט. הכא נמי סגי אם משלה בו האור בעוד הכהן בעזרה לבוש בגדי כהונה. אף שאחר כך יצא הכהן מעזרה. וכמו פסול לילה דלא איכפת לן משמשלה בו האור כל שמתעכל מחמת הקטרה שמבעוד יום. הכי נמי לא איכפת לן בפסול מחוסר בגדים ואינו בעזרה משמשלה בו האור בעודו לבוש בגדי כהונה. והוא מתעכל אחר כך מחמת הקטרה ראשונה בעודו לבוש הבגדים בעזרה, ומעילה בצריך בגדי כהונה תליא. כמבואר בתוס' דקדשים פסולין שטעונין שריפה. מכל מקום אין מועלין בשביל זה כיון שאין צריך בגדי כהונה בשריפה. הכי נמי בזה. אבל קודם שמשלה האור כשם שפסול בלילה כך פסול באינו לבוש בגדי כהונה. ואין להכשיר משום שאין הכהן עושה אחר כך בהיותו מחוסר בגדים. דהא המזה ונקטע ידו קודם שהגיע לאויר פסול. אף שאינו עושה משנעשה בעל מום. ולשיטתם נראה דצריך שיהי' הכהן לבוש בגדי כהונה עד שתמשול בו האור. אך הוא שיעור קטן מאוד. דמשמשלה בו האור היינו במקצת כמבואר בסוגיא דמנחות שם. ומסתמא משנתנו על להב המזבח תיכף מתאחז האור במקצתו:

ד

מכל מקום קשה לי בסוגיא דמעילה הנ"ל דהא פשוט אם סילקו קודם שיתעכלו חיוב גמור להעלותן כמו קודם הקטרה. וכל הטעם שאין חיוב גמור להפוך בצנורא, משום שיכול להניחם עד שיתעכלו מאליהם אבל אם סילקם קודם העיכול שוב חיוב גמור להעלותם. ואם כן נאמר כמו בהנך דאם עלו לא ירדו חייב על העלאתם בחוץ ופרש"י בזבחים (דף ק"ט) בדיבור המתחיל תלמוד לומר לעשות וזה לשונו כיון דאם עלו לא ירדו וכהן נזקק להעלותם מראש המזבח למערכה. וכיון דמטעם זה חייב עלי' בחוץ. הוא הדין דמהאי טעמא מועלין בו דבמעילה (דף י"ב) יליף חיוב מעילה מחיוב שחוטי חוץ. וכן מפורש ריש מעילה דקאמר בשלמא לר"י שפיר כיון דאם עלו לא ירדו מועלין בו. וכיון דמהאי טעמא דאחר כך יהי' חיוב מועלין בו. הכי נמי אם ירדו יהי' חיוב גמור להעלותם. ולשיטת תוס' חולין בהא דאם עלו לא ירדו כיון דבדיעבד כשר חשיב גם קודם שהעלם בר הקרבה שכשר בדיעבד. הכא לא שייך לומר כן. שהרי תחילה כבר הוקרב. אך לפרש"י קשה דכמו דמשום שאחר כך לאחר שהעלם יהי' חיוב מועלין עכשיו. הכי נמי משום שאחר שהורידן יהי' חיוב. ימעול עכשיו וצ"ע:

עוד לו במלאכת חורש בסק"א הובא לקמן סימן ע"ז. עוד לו במלאכת קוצר לקמן סימן פ"ג. עוד לו במלאכת מעמר הובא לקמן סימן צ"ה. עוד לו במלאכת דש הובא לקמן סימן ק':

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה