אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן סט
להרב ר' אליעזר.
א
במלאכת זורע סק"ט בהג"ה על מה שכתבתי דמדליק נר לצורך חולה שיש בו סכנה ודולק והולך בלילה שכתבתי דאם תמצא לומר שחייב על מה שדולק והולך בחול מחמת שהבעיר בשבת יהי' חייב לכבות הנר משתחשך לדעת הר"ן דרבוי בשעורא בחולה חייב. ואף התוס' אפשר יודו כיון שאינם בזמן אחד. וכתב כבודו שאינו מבין הדברים דאם תמצא לומר חייב היינו משום דברי הנמוקי יוסף דחשיב כאלו בשעת הדלקה נעשה הכל ואם כן הוה בבת אחת, כוונתי דאף שנתחייב למפרע מכל מקום חלות החיוב הוא בשעה שנעשה המלאכה בפועל חל החיוב למפרע. ובתשו' הר"ן סימן נ"א בנדר על תנאי שיחול מעכשיו. מכל מקום אינו יכול לישאל קודם שנתקיים התנאי דאין מתירין הנדר עד שיחול ואין ברירה. הרי דאינו חל רק אחר כך רק שיחול למפרע. ומהאי טעמא אם לא הזכיר יעלה ויבא ערבית אין מחזירין אותו שאין מקדשין החודש בלילה אף דכשמקדשין אותו ביום מתקדש למפרע כמפורש בירושלמי פרק קמא דראש השנה ופשוט. ואם כן למה אין מחזירין אותו. הלא ידוע שלמחר יתקדש ויחול למפרע. ומוכרח לומר דמכל מקום לא חל עכשיו רק אחר כך. והוא הדין בעושה מלאכה והמלאכה בפועל אח"ז. מכל מקום החלות בשעה שנעשה בפועל. ועל אין חיוב רק בסופן שגגה משום שהחלות אחר כך. וכיון שזה חל עכשיו וזה אחר כך נתחלקו לשתים. וכל טעם תוס' כמו שכתבו סוף פרק המצניע בקופת הרוכלין דחשיב אחד לגמרי מה שאין כן זה נתחלק לשתים כנ"ל ב) מה שכתב שמדבריי נלמד שאם יש לפניו שני נרות אחד לא ידלוק רק שעה ומספיק לצורך החולה ואחד ידלוק שתי שעות אסור להדליק הגדול. אמת אמר. אך יש לפקפק בזה לדעת רש"י שבת (דף ע"ה) גבי חלזון דכי אמרינן מודה ר"ש בפסיק רישי' במידי דלא איכפת לי' אי מחרמי. אבל אם רוצה שלא יהי' אפילו פ"ר חשיב אינו מתכוין. וזה שמדליק לצורך חולה רוצה שלא ידליק יותר שלא יפסיד הנר ומותר משום שאינו מתכוין וראייתי טובה שודאי רוצה באמת שידלוק משתחשך ואם רוצה שלא ידלוק משום הפסד הנר למה אינו מכבהו אלא ודאי על כל פנים לא איכפת לי' אם ידלוק. ואם כן יהי' מחויב לכבותו משום פסיק רישא] אך התוס' שם פי' משום מלאכה שאינה צריכה לגופה. ומלאכה שאינה צריכה לגופה הרמב"ם מחייב ואף הפוטרין איסורא מיהו איכא וראוי להחמיר:
ג
על מה שכתבתי בס"ק י"ב דלתוס' וריטב"א משקה מים לזרעים אב מלאכה. הביא דברי הש"ס דבשביעית אבות אסר רחמנא ולא תולדות פרש"י כגון משקה. אשתמיטתי' מה שכתבתי במלאכת זורע סק"ב אות ו' דיש חילוק בזה בין שבת לשביעית. דאף דלענין שבת אב לענין שביעית תולדה עיין שם מילתא בטעמא: