אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן סב
להרב ר' אליעזר.
א
על מה שהקשיתי בפתיחה סק"א אות כ' דנגמר ממנחת שמיני למלואים דכתיב בה כי היום ד' נראה אליכם ומפורש דשייך למשכן. וכתב מעלתו לפי מה שכתבתי אות ח' דמה דילפינן ממלאכת המשכן היינו מדאין מלאכת המשכן דוחה שבת דאמר להם משה רבינו עליו השלום שלא יעשו משכן בשבת. מזה מוכחין דכל מעשה המשכן הי' מלאכות. ואם כן בשמיני דהציווי הי' שיעשו בו ביום שנצטוו. לא שייך שאמר שלא יעשו ההכנות לזה בשבת. דעל כרחך יעשו באותו יום ובאמת אז הי' יום א' ראשון למעשה בראשית ולא שייך כלל. אם זה כוונתו. יפה אמר לכאורה. אך אם הי' לו ידיעה מפולשת בדבריי לא הי' אומר כן. ועיין מאות כ"ז עד לאחר אות כ"ט היטב היטב:
ב
והנה באות כ"ט הקשיתי מהא דירושלמי מה חרישה הי' במשכן שהי' חורשין ליטע סממנין. הרי דלמדין חרישה מסממנין. ותרצתי דהני סמנין לאו לצבוע רק לסממני קטורת. ולפי מה שכתבתי בשיטת תוס' אות י"ט מידי דהי' גם בבית עולמים לא גמרינן מינה. אי אפשר שהפי' בקטורת שהוא גם בבית עולמים. ועל כרחך סממנין לצבוע. והא אי אפשר שלאחר הציווי חרשו וזרעו וגדל בשני ימים שנשלמה כל הנדבה. ועל כרחך קודם הציווי הי' חורשין וזורעין. אם כן אי אפשר שאמר להם אל תחרשו לצורך המשכן. שהרי כבר חרשו קודם הציווי וכמו שמבואר שם אות כ"ז באריכות. אם כן על כרחך אין הפי' שהלימוד הוא מדאזהר להו שלא לעשות מלאכות אלו בשבת. רק אף שהי' קודם הציווי ילפינן מינייהו. ואם כן נגמר גם ממנחה:
ג
ועוד בפשוט יותר. שאם תאמר לתוס' אין למדין מקרבנות ואף לא ממנחת שמיני. על כרחך מה שחרישה וזריעה מלאכה. מסממנין ילפינן. ואן אפשר שחרשו וזרעו לאחר הציווי. אם כן אי אפשר שהפ' מדאסר לחרוש ולזרוע בשבת לצורך המשכן. שהרי כבר חרשו וזרעו קודם הציווי. ועל כרחך לדעת התוס' אין הפירוש כך. ואין צריך לבוא למה שהקשיתי באות כ"ט:
ד
מה שהשיג על מה שכתבתי בפתיחה סק"א אות ל"ה דלחומרא מקשינן. דהקרבן אהרן הביאו פרי מגדים בפתיחה לאורח חיים כתב דלחומרא הוא מספק ועל כן אינו בר קרבן או מלקות. הנה ביבמות (דף ח') מכדי כל עריות איכא לאקשינהו לאשת אח ואיכא לאקשינהו לאחות אשה מה חזית כו' ומשני לחומרא מקשינן. וכל עריות פטורות מחליצה ופוטרות צרותיהן. הנה שהוא ודאי. ובקדושין (דף ס"ח) בהא דאין קידושין תופסין בעריות [לבד מנדה] דיליף בהקישא מאחות אשה מקשה דנילף בהקישא מנדה ומשני לחומרא מקשינן. ואין קידושין תופסין בעריות בודאי והולד ממזר ודאי. ולא אוכל להאמין שיצאו הדברים מפי הגדולים ואין לי הספרים פה אטוואצק לעיין בהם: