אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן ו

סימן ה

ב"ה יום ה' ויקהל תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. שלום וכט"ס לכבוד אהובי חתן אחותי הרב החריף ובקי החסיד כש"ת מו"ה יעקב נ"י אבד"ק מאדזיץ:

א

אשר על דבר הלכה בא בפרשה של תפילין שנפסקה רגל הימיני של ה"א. ורגל השמאלי הוא למטה מן ההפסק. ונשאר ברגל הימיני למעלה מן ההפסק כמלא אות קטנה. ובכל זאת דעת כבודו לפסול. דהא דמכשיר בגמרא בזה. היינו אם נשאר ברגל השמאלי למעלה מן ההפסק כזה . אז שפיר אמרינן דלחלק שלמטה מן ההפסק אכתי נשתייר אות.

אבל אם היא כזה שאם ינטל חלק שלמטה לא יוכשר בחלק שלמעלה שהרי לא יהי' רגל שמאלי כנגדו על כן אין להכשירו וביקש לעמוד על דעתי בזה:

ב

ואולם אף שדבר חכמה אמר. יש לי בזה לדון ולהכשיר. והיינו כי צורת קו"ף הוא רי"ש וקו שמאלי העומד בפני עצמו אף בלא העיקום של תחתית רגל ימיני של רי"ש כלפי קו השמאלי. כדמוכח בתשו' מהרי"ט חי"ד (סימן ל"ב) דלמ"ד הנכנס לחללה של רי"ש ונראה קו"ף פסול יעוין שם. ולמה יראה קו"ף הלא אין כאן קו עקום מתחתית רגל הימיני כלפי שמאל. ועל כרחך שאף בלא זה נקרא קו"ף. מעתה נתבונן מה הבדל בין ה"א לקו"ף. ואי אפשר לומר משום שה"א עשוי ד' בימין. וקו"ף רי"ש בימין. שגם ה"א הנכתב רי"ש בימין כשר. כמ"ש בספר עקרי ד"ט בשם ספר פחד יצחק. ועשו מעשה בהסכמת רבני עיר. וכמדומה לי שכן כתבו עפ"י קבלה בה"א אחרונה של שם הוי' ב"ה. נמצא שהחילוק שבין ה"א לקו"ף. שה"א אין רגל השמאלי יוצא למטה מרגל ימין. וקו"ף יוצא למטה. וכן משמע להדיא בפע"ח פ"ד משער עולם היצירה ד"ה והנה:

ג

נמצא שאף בתמונה ראשונה לא מיבעיא אם הי' הה"א עשוי' כמין רי"ש אם ינטל מה שלמטה יהי' דומה לקו"ף. אך אף אם עשוין כמין דל"ת הרי אות זה דומה לה"א בצד אחד במה שדומה בימין לדל"ת. ולקו"ף בצד אחד במה שרגל שמאלי יוצא למטה. ומה חזית דחשבת לי' ה"א ולא קו"ף. למה זה דומה לזיין שנשתייר בה כמלא אות קטנה דפסולה. ואף שאינו דומה ליו"ד שהזיי"ן רגלה באמצע והיו"ד רגלה בימין. אך מפני שהזיי"ן חלוקה מיו"ד בשני דברים במה שרגלה באמצע ובאריכות הרגל. וכשהוא דומה ליוד בדבר אחד פסול. דמה חזית למיזל בתר רגלה באמצע לחושבו זיי"ן זיל בתר קטנות הרגל לחושבו יו"ד. הכא נמי בזה מה חזית דאזלת בתר מה שעשוי' בימין כמין דל"ת לחושבו ה"א. זיל בתר מה שיוצא למטה לחושבו קו"ף. וכל שכן דהכא על כרחך זה עיקר הסימן בין ה"א לקו"ף. דאי עיקר הסימן במה שהוא דומה בימין לדל"ת. אם כן למה יכשר ה"א כשעשוי' בימין כמין רי"ש. ואפילו שני הסימנים שוים יפסול בשני הדינים היינו בה"א העשוי' רגל ימין כמין רי"ש. וכן בה"א שרגל השמאלי יוצא למטה. כמו זיי"ן שנשתייר כמלא אות קטנה. ומדמכשרינן בה"א שרגל ימין כמין רי"ש. כל שכן שנפסול ה"א כשרגל השמאלי יוצא למטה:

ד

אשר ע"כ נ"ל שמה שלמטה מהפסק מועיל לזה שלא יחשב קו"ף. וממילא מתכשר במה שנשתייר למעלה מהפסק. שע"כ אינו קו"ף שחלק שלמטה מהפסק נקרא גם כן עם האות. ובגט כשר אף בהפסק. רק בסת"ם גזירת הכתוב שיהי' כתיבה תמה. אבל שלא יהי' נקרא קו"ף שפיר מועיל מה שלמטה. וכיון שאינו נקרא קו"ף שוב כשר על ידי חלק שלמעלה מהפסק לבד. כמו כן אני אומר בנידון דידן שרגל שמאלי למטה מהפסק. דמכל מקום כשר. דמה שרגל שמאלי צריך שיהי' כנגד הימיני לא למטה ממנו. היינו כדי שיהי' נקרא אות אחת עם הדל"ת. והרי החלק שלמטה מועיל שיקרא באות אחת וממילא כשר בחלק שלמעלה לבד:

ה

ויען שיש לחלק קצת דבשלמא בתמונה ראשונה אין צריך לחלק שלמטה רק לשלול צורת קו"ף וממילא יחשב ה"א. אבל בנידון דידן צריך כדי לצרף הרגל שמאלי לה"א. אביא ראי' ודוגמא מדברי ר"ן פ"ק דסוכה בסוכה העשוי' ג' מחיצות כמבוי שאינו מפולש וסיכך לצד הפתח לבד. ולא לצד מחיצה האמצעית. נמצא מחיצות הסוכה נשארו כמבוי מפולש. מכל מקום כשר בטפח שוחק. כמו אם הי' לה שתי דפנות דעירובין. כיון שמכל מקום מתחברות על ידי הדפנות שאין שייכות לסוכה שרחוקות מן הסכך עיין שם היטב. ומוכיח כן מהגמרא [וחידוש על מהרש"א שם שהקשה על הגמרא ולא נזכר מדברי ר"ן אלו]. הנה דאף שלולי הדפנות שאינם קרובות לסכך לא הי' כאן מחיצות. ודפנות אלו אינם קרובות לסכך ויפסול. ועל כרחך כיון שדפנות אלו אינם רק גורמים אין צריך להיות בהם דין מחיצות שיהיו קרובות לסכך. הכא נמי בנידון דידן אף שלולא חלק שלמטה לא הי' נקרא ה"א. כיון שאינו רק גורם לחבר רגל שמאלי עם האות אף שאין בה דין אות שיהי' כתיבה תמה. כשר:

ו

ויש לומר בזה עוד סברא. שהרי ה"א הוא דל"ת ורגל שמאלי. והלכה למשה מסיני בשתי אותיות אלו ה"א קו"ף שיהי' רגל שמאלי בפני עצמו. לא כמו שאר אותיות שצריכין להיות גולם אחד שיהי' תמה. ועל כרחך כיון שאין צורך חלק שלמטה מהפסק אל הדל"ת. שבלא זה הוא דל"ת בחלק עליון לבד. רק הוא צורך רגל השמאלי וכיון שרגל שמאלי כשר אף אם אינו גולם אחד עם האות. כל שכן שחלק שלמטה מהפסק. שהוא רק צורך רגל שמאלי דכשר אף שאינו גולם אחד. ז) בכל זאת אף שאנו מדמין. בכמו דברים עמוקים אלה לא נעשה מעשה להקל באיסור עולם אך באמת לא ידעתי מה נפקא מינה למעשה. ממה נפשך אם תינוק אינו קורא אותו ה"א פשיטא שפסול וכללא כייל הרמב"ם (פ"א מה"ת הלכה י"ט) כל אות שאין התינוק כו' יכול לקרותה פסול. ואם יכול לקרותה הלא מועיל תיקון ולית בי' משום שלא כסדרן. ואף שפרמ"ג כתב דהא דמהני תיקון בתינוק יכול לקרותו היינו דוקא באין ניכר פרידתן להדיא. אין שום מקור לדבריו. וכמדומה לי שפוסקין להיפוך. מחמת טרדת החג אקצר ואומר שלו' יקבל החג בקדוש' בטהרה וינצל ממשהו דמשהו חמץ. כנפשו ונפש דודו הדו"ש וש"ת הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה