אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תסב

סימן תסא

א

(שם נ"ט ע"ב) שמואל אמר מקודשת ואינה מקודשת עד שלשים יום לאחר שלשים יום פקעי קידושי שני וגמרו קידושין ראשון, נ"ל לפרש עפ"י דברי ירושלמי ר' אבוהו בשם ר' יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים יום מכרה בתוך שלשים אינה מכורה הקדישה לא קדשה לאידא מלה אמר לאחר שלשים יום לשייר לו גיזה ועבודה עד כאן, ומבואר דהקדש חל מעכשיו אלא ששייר לעצמו גיזה ועבודה עד שלשים יום דאפי' בקדושת הגוף מהני שיור לזמן [ומדברי הר"ן פ"ג דנדרים מבואר דקיי"ל כדברי ירושלמי אלו, שהוא סובר שם דאם אמר הרי זו עולה לאחר שלשים יום ובתוך שלשים הקדישה לשלמים לאחר ל' יום הוא עולה, שכן כתב שם כיון שבתוך כדי דיבור הקדישה לשלמים תו לא פקע, מבואר דלאחר כדי דיבור הי' עולה לאחר שלשים, ואזיל לטעמי' שם דבהקדש כיון דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דינו כמעכשיו] ושם בירושלמי תלוש מן הקרקע שיקנה שדך לאחר שלשים ומכרה בתוך שלשים אינה מכירה לאיזה מלה אמר לאחר שלשים לשייר אכילת פירות, אבל בהקנה בכסף על לאחר שלשים מכרה מכורה, ולמד דין זה מאשה דתנן במתני' מקודשת לשני, ומוכח דגם באשה שייך לומר ששייר עד שלשים, דאל"כ יקשה לאיזה מלה אמר לאחר שלשים, ומה ראי' מאשה דאי אפשר שיחול מעכשיו בשיור, וצ"ל שתהי' מותרת לאחר בתוך שלשים כמו בבהמת הקדש ששייר גיזה ועבודה:

ב

ולפי זה יתפרש דברי שמואל דשמואל סובר באמת דגם באשה דינו כמו בהקדש וכקנין חזקה דקרקע דשייר על שלשים יום שתהי' בתוך שלשים מותרת לאחר וע"כ תופסין קידושי שני רק על שלשים יום, ולאחר שלשים חזרו קידושי ראשון, וכמו באומר לאחר שלשים עולה ובתוך הזמן הקדישה לשלמים דהוי לאחר ל' עולה. דגם בירושלמי הי' מסתבר לו כן אלא דמהכרח המשנה הוכרח לחלק בין קנין כסף לקנין חזקה, ולפי מה שפירש שמואל המשנה אמרינן באמת דאין חילוק בין כסף לחזקה, ולפי זה לא קשיא קידושי שני' במה פקעי שעל אחר שלשים כבר תי' מקודשת לראשון, ודברי ר' חסדא יתבארו לפנינו בעז"ה:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה