אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תלו
פרק האיש מקדש
א
(דף מ"א ע"א) בגמ' מה לגירושין שכן ישנן בע"כ, ק"ל נלמד מאשה שעושה שליח קבלה אף שאינה יכולה להתגרש בע"כ של בעל ושמעתי שבס' המקנה הקשה כן:
ב
ונ"ל לפרש עפ"י דברי התוס' פרק איזהו נשך (ע"א:) דהעושה שליח לקבל מעות מהגוי לא מהני דצריך להיות שלוחו של בעל המעות הוא הגוי ואין שליחות לגוי, ביאור דבריהם שאי אפשר לעשות שליח על ממונו של אחר אם לא שבעל המעות עושהו שליחו של אחר, ועיין בחי' הר"ן פ"ק דמציעא ובנמק"י בענין חצר דמציאה, וזה קושיית הש"ס מה לגירושין שכן ישנן בע"כ והוא שלו ויכול לגרשה בע"כ, משא"כ בקידושין שהוא שלה, ואיך יכול לעשות שליח על האשה והיא של עצמה שאין יכול לקדשה בלא דעתה:
ג
והשתא לא קשיא משליח קבלה של האשה דהתם כשהבעל נותן ליד שליח ומסכים לשליחותה עושהו הבעל שליח קבלה של האשה, כעין דברי תוס' הנ"ל, אבל בקידושין אין יכולין לומר דנעשה שליח רק מכח האשה, דא"כ הו"ל כי תקח:
ד
וכעין שכתב הרשב"א בפ"ק דקידושין (ז'.) בהא דמקשה הש"ס ונפשטו קידושין בכולה ומשני הכא דעת אחרת, שהיא אינה מתרצה בכולה, והקשה הרשב"א דהא ודאי היא רוצית בכולה ותירץ כיון דלולי דעתה לא הי' כאן דין פשטא והקידושין רק מכחה חשוב כי תקח עיי"ש, וה"נ כיון דבלא דעתה לא הי' כאן שליחות וכאילו לא קידשה, וכל הקידושין מכחה הו"ל כי תקח כמו התם כיון דבלעדה לא הי' דיבור של הקידושין כלל, וה"נ בלעדה לא הי' שליחות ומעשה ודיבור השליח לא הי' נחשב דיבורו ולא הי' דיבור של קידושין כלל ודו"ק:
ה
ובזה מיושב קושיית התוס' שהקשו בהא דמקשה הש"ס (לקמן ע"ב) מה לגירושין שכן ישנן חול למה לא פריך מה לגירושין שכן ישנן בע"כ עיי"ש דכ"ש בתרומה דהמעשה רק על ידו דמהני: