אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תלד

סימן תלג

א

שם בגמ' ואמר רבא א"ר נחמן המקדש במלוה שיש עלי' משכון מקודשת מדר' יוסי בר"י כו' והקשו הראשונים ז"ל תיפוק לי' דמקודשת מדר' יצחק ותירץ הרמב"ן ז"ל דלעולם במקדשה במשכון ומקודשת משום דר' יצחק, רק דהו"א משום דמלוה דידה דעתה אמלוה ולא אגוף המשכון לפי שיש לה קנין בו גם מתחילה שיכולה לפדותה ממנו, וק"ל לפמ"ש הרמב"ן לעיל בסוגיא דמנה אין כאן משכון אין כאן דדווקא במלוה דאחרים מקודשת משום דנפיק שעבודא מיני' אבל היכי דיהיב לה שיעבוד דידי' כגון חייב אני לך מנה בשטר או בקנין, וכמו כן אם אמר לה זכי במשכון בשעבוד מנה אין אשה מתקדשת בכך דלא נפיק אכתי מיני' כלום, כמו בהמקדש במלוה דידה דאינה מקודשת משום דלא נתן לה כלום דגם מתחילה הי' לה הממון אע"ג דאית עלי' שעבוד מתחילה קודם שקידשה מ"מ הי' לה גוף הממון ולא יהיב לה כלום, ה"נ לא נפיק מיני' כלום, נהי דיש לה שעבוד, מ"מ הא גוף הממון בידו, וא"כ ה"נ אמאי מקודשת נהי דנפיק מיני', מ"מ הא היא לא קיבלה עדיין כלום כיון שבלא"ה יש לה קנין במשכון לפדותו:

ב

וי"ל דהטעם בזכי במשכון בשעבוד מנה דאינה מקודשת הא בע"ח קונה משכון, וא"כ הא יהיב לה גוף הדבר דהא היא קונה את המשכון, י"ל דהטעם משום דהוא לא נתן לה המשכון רק לשעבוד, רק שממילא קונה את המשכון, וא"כ אין לומר שתתקדש במה שקנתה את המשכון, הא זה לא נתן לה הוא, רק דממילא קנתה אותו והוא לא יהיב לה רק לשיעבוד, ולפיכך במשכון דאחרים דכיון שכבר קנה אותו ממילא מקודשת דהא הוא יהיב לה ממון, דהא כבר קנה את המשכון מדר' יצחק:

ג

וא"כ לפי זה לשיטת הרשב"א דמפרש הסוגיא דמקדשה בגוף המלוה רק משום דבמחילת המלוה קנתה את המשכון מקודשת וא"כ לפי זה בזכי במשכון בשעבוד מנה והתקדשי לי בו מקודשת כדעת הראב"ד ז"ל, דהא הכא אע"ג דלא מקדשה במשכון רק במלוה מ"מ כיון דע"י זה קנתה את המשכון מקודשת ה"נ בזכי במשכון בשעבוד מנה, נהי דהוא לא יהיב לה רק לשיעבוד, מ"מ כיון דעי"ז קנתה את המשכון מדר' יצחק מקודשת כמו הכא:

ד

עוד י"ל דהנה אם מקדשה במלוה דאחרים מקודשת, והטעם משום דנתן לה דבר חדש, רק במלוה דידה משום דכבר הי' לה, ולכך גם בזכי במשכון בשעבוד מנה ג"כ לא מהני משום דאכתי אגוד גבי', וא"כ י"ל הכא דהיכא דמקדשה במשכון ומוחל לה המלוה, לא שנפקע שיעבודי' מיני' ומסתלק מהשיעבוד, דא"כ אמאי לא מהני כשמחל לה המלוה בלא חזרת המשכון כמ"ש הריטב"א ז"ל, הא אם נאמר דאם מוחל לה המלוה הוי סילוק מהשיעבוד למה לי חזרת המשכון, הא סילוק א"צ קנין, דסילוק היינו דמסתלק ממנו וממילא קונה אותה האחר וקנין לא שייך על סילוק, רק דצ"ל לא דנפיק שיעבודי' מיני', רק דאותו השיעבוד שיש לו במשכון הוא נותן לה והיא זכתה את השיעבוד שיש לו על המשכון:

ה

ומצינו כעין זה דאדם יש לו שיעבוד על דבר שלו, בתשו' הרשב"א באחד שהלוה לאביו ממון ואח"כ מת אביו ויש לו עוד שני בנים חוץ מהמלוה ואח"כ מת המלוה בלא בנים ונפלה הירושה לשני האחים ואח"כ מכר האחד חלק ירושה מאחיו המת לאחיו השני ועכשיו בא אותו שקנה ותובע גם את המלוה שנתחייבו הנכסים לאחיו המת וזה אומר לו דעכשיו שנפלה הירושה לפנינו נסתלק השיעבוד מהנכסים דבלא"ה אנו יורשים אותם, והשיב הרשב"א ז"ל דלא נסתלק השיעבוד דאדם יכול להיות לו שיעבוד על נכסים שלו עיי"ש, א"כ ה"נ הוא נותן לה את השיעבוד שהי' לו במשכון שלה, ויש לה השיעבוד שהי' לו במשכון, וא"כ הוא נותן לה דבר חדש וגם לא אגוד גבי' כלום, וזה למדנו מקידושי יעוד, שגם ביעוד נותן לאביו השיעבוד שהי' לו ולא שנסתלק השיעבוד כנ"ל:

ו

אך לפי זה ביעוד היכא שמת האב לא שייך לומר כן דנותן לה השיעבוד שיש לו עלי', דז"א דאין אדם זוכה בשיעבוד על עצמו דמצי לזכות רק על נכסיו ולא על עצמו והוא ג"כ מתשו' הרשב"א, רק די"ל דביעוד בלאו הכי ניחא דיהיב לה קנין פירות שיש לו בה כמ"ש הריטב"א עיי"ש, וזה מוכח מיעוד דאין דעתה אמחילת המלוה רק על המשכון וא"ש:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה