אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שפג
פרק המגרש
א
(דף פ"ח ע"ב) גט מעושה כו' לשון ריא"ז עשוהו כותים לתת גט לאשתו אעפ"י שכדין עשו אותו ואעפ"י שאמר רוצה אני הרי זה גט בטל מה"ת הואיל דאין מצוה לשמוע דבריהם אין רצונו רצון גמור [ולא חשוב תלוהו וזבין משום שמחוייב שכדין עשוהו דכיון שגוים לאו בני עישוי נינהו חשוב שלא כדין, כ"כ התוס' בב"ב (מ"ח.)] וגבי ישראל מומר שאעפ"י שאין חוששין על התורה ועל המצוות ואין להם מצוה לשמוע דברי חכמים, הואיל וגט מעושה כדין ודינו נעשה כתורה עפ"י דייני ישראל ואומר בפיו רוצה אני אעפ"י שאינו מתרצה בלבו ראוי לומר בזה דברים שבלב אינם דברים כו':
ב
ויש לעיין לפי סברת הריטב"א הובא לעיל שו"ת אהע"ז סי' אות דטעם שלא כדין לא הוי דברים שבלב משום דאנן סהדי דאנוס והוי דברים שבלב דמוכחין, ודווקא משום דמחוייב מן הדין אפשר שתתרצה ומומר שאינו חושש לדיני תורה שוב אנן סהדי דאנוס כמו בשלא כדין:
ג
אשר ע"כ נראה דס"ל לריא"ז אפי' שלא כדין הוי דברים שבלב ואף דהוי דשב"ל דמוכחין כיון שאומר בפירוש להיפוך לא מהני וכמ"ש הריטב"א שם בעצמו בד"ה ודילמא וז"ל ושמעינן מהכא דדברים שבלב ובלב כל אדם דהוה דברים אם הוא עיקר: ומה שהתנה עליו בפירוש לא מהני לי' דברים שבלבו ותנאו קיים:
חידושים מס' קידושין