אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שסז
א
עוד באו"ד ובלשון אחר ובתוספות ביאור א"נ הוה חיישינן כו' ק"ל דכיון דלאו אומדנא דלצעורי מכיון רק ספק שוב אף באמת לצעורה מכוין הוה דברים שבלב, ונ"ל משום דאמרינן לקמן בטל שתי לשונות משמע משמע בטל ומשמע דלבטל גבי גט מילתא דמהני בי' קאמר, פירש"י כי טעין אינש מילתא דמהניא במלתי' טעין, וזה ברצונו שיועילו דבריו ודאי כוונתו באופן המועיל, והשתא שפיר חיישינן שמא לצעורה מכוין ואין רצונו שיועילו דבריו כלל ועדיין רצונו בגירושין וכוונתו בטל לשעבר כדי שלא יועיל ויחול הגט, והשתא לא הוי דברים שבלב כיון דבטל לשעבר נמי משמע:
ב
ובעיקר דברי אביי שתי לשונות במשמע, וכוונתו באופן המועיל, ק"ל מהא דלקמן (ע"ב) זה גיטך אם מתי זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי הרי זה גט, גמ', אלמא אם מתי כלאחר מיתה דמי והדר תני מהיום אם מתי אלמא אם מתי לאו כלאחר מיתה דמי, ומשני אביי אם שתי לשונות במשמע משמע כמעכשיו ומשמע כלאחר מיתה אמר מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי, והשתא כיון דשתי לשונות משמע נימא מילתא דמהני בי' קאמר, ואפי' לא אמר מהיום כוונתו אופן המועיל מעכשיו:
ג
ונראה דהא דאמר משמע כלאחר מיתה היינו שיחול הגט בשעת מיתה ודינו כלאחר מיתה משום דמיתה להכניס לרשות יבם וגירושין להוציא מרשות יבם, וכיון דמיתה ממילא וגירושין ע"י מעשיו דומה לאומר על הבכור עם יציאת רובו יהי' עולה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והוה בכור, ה"נ כיון שדין תורה שאם מת תזקק ליבום חל הזיקה ובטל. גירושין שלו *) אך זה סברת חכמים ואין הכל יודעין, ושפיר י"ל שכוונתו בשעת מיתה וחשב שיחולו הגירושין בשעת מיתה, וכה"ג בכתובות (ע"ד.) המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל צריכה . ממנו גט דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות המקדש במלוה ובעל א"צ ממנו גט הכל יודעין שאין קידושין חלין בפחות מש"פ ואין הכל יודעין שהמקדש במלוה אינה מקודשת:
**(הגהה עכשיו ראיתי להרשב"ם ב"ב (קל"ז.) בד"ה זה גיטך שכתב דאי עם גמר מיתה א"כ הוי גט ואמאי קתני לא אמר כלום:
ע"כ הגהה(**