אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שסד
א
שם בגמ' והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא, נלפענ"ד בטעמא דמילתא דשליח שלא ניתן לגירושין לא מצי משוי שליח עפימ"ש המרדכי פרק התקבל וז"ל וממורי הכהן קבלתי דכל היכי שאין הדבר נגמר על פיו חשוב מילי וע"כ שליח כתיבה חשוב מילי ולא מצי משוי שליח, עד כאן, וע"כ שליח שלא ניתן לגירושין רק למוסרו לשליח אחר חשוב מילי, ולדעת שאר פוסקים דבכתיבה חשוב מילי משום דאין שום חפץ בידו י"ל דה"נ כיון דשלוחו צריך לעשות רק אבא בר מניומי שליח, דאילו לתת הגט ביד אבא בר מניומי אפי' ע"י נכרי מהני, ולענין לעשות אבא בר מניומי שליח א"צ שום חפץ הוא הגט, וכיון שלמה שנתמנה שליח א"צ חפץ בידו ואין שייכות החפץ לשליחות חשוב מילי גרידא, ולא דמי לשליח שניתן לגירושין דכיון שנתמנה שליח לגרש ואי אפשר לו לגרש בלא גט ע"כ לא חשוב מילי, משא"כ הכא שנתמנה רק לעשות שליח ויוכל לעשות שליח בלא הגט חשוב מילי:
ב
ואין להקשות דאם הטעם משום מילי א"כ היכי אמרינן בסוף פרק המביא גבי אשה עצמה מביאה גיטה דאמר לה והוי שליח הולכה עד דמטית התם וכי מטית התם שוי שליח להולכה וקבלי את גיטך ועיי"ש בתוס' שחילקו בין הך דשמעתין משום דהתם הבעל צוה לעשות שליח, ואם הטעם משום מילי הא קי"ל דאפי' אומר אמרו לא מהני, ואפשר לומר משום דאצל שליח שני נעשה מעשה, ולא דמי לשליח כתיבה דלא מצי משוי שליח דהוי מילי גם אצל שני וכן בשמעתין דהאחר נתמנה ג"כ למוסרו לאבא בר מניומי ועוד יתבאר בעז"ה]:
ג
ואכתי צריך ביאור נהי דשליח שלא ניתן לגירושין לא מצי משוי שליח, מ"מ הא הבעל גופי' מינהו לאבא בר מניומי שליח ולמסור הגט לאבא בר מניומי הוא מעשה קוף בעלמא ואפי' נכרי כשר וכנ"ל, וכיוצא בזה כתבו הראשונים סוף פרק התקבל דאף דאומר אמרו לא מהני מ"מ באומר אמרו לפלוני מהני, שהרי הוא עצמו עשאו שליח, ואפי' הרמב"ן לא פליג אלא משום דעל כתיבה לא מהני שליחות שלא בפניו, אבל אשה שמינתה שליח לקבלה ואמרה לו אמור לפלוני שיקבל גט עבורי פשיטא דמהני וכמ"ש הר"ן שם, וא"כ ה"נ:
ד
ואפשר דשאני התם שודאי דעתה באופן המועיל, וכיון דמילי לא מימסרן לשליח ע"כ דעתה שיתמנה שליח עפ"י דיבורה ודעתה למנותו בעצמה, משא"כ הכא שבאמת יכול השליח למנותו וכנ"ל בשמעתא דהאשה מביאה גיטה מה"ת שנאמר שהיא בעצמו מינתו: