אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן שמז
א
בנוב"י הקשה על הרשב"א הנ"ל מהא דאיתא בבכורות (מ"ט) פלוגתא דרב ושמואל בפודה בנו בתוך שלשים יום דבליתנייהו למעות כשיגיע הזמן דלשמואל אין בנו פדוי והרבה פוסקים פסקו כשמואל משום דאין בידו לפדותו מעכשיו, וה"נ בעודה קטנה אין יכול לקדשה:
ב
ונ"ל דהנה לכאורה צריך להבין דהא כתב הרשב"א פרק האומר דבנתאכלו המעות מקודשת דמיקדשה בההוא הנאה שאינה חייבת להחזיר הכסף קידושין וההיא הנאה חשובה ככסף, וא"כ הוו כאיתנייהו למעות, ונראה דהנה לכאורה ההנאה לאו דבר המיטלטל ולאו גופו ממון, אך דחשבינן הכסף שאינו נוטל ממנה כאלו נתן לה, וכן מבואר בתוס' קידושין (נ"ב:) ד"ה המקדש ואמנם בב"ב (קמ"ו:) מבואר במוהרי דהדרי דמשלם רק תרי תילתא, וצ"ל דאף אם נתבטלו הקידושין לא הוי המעות כמלוה אלא שחייבת לשלם מטעם נהנה ודו"ק, וא"צ לשלם רק מן הקרקע ואין פודין בקרקע ואינו יכול לפדות רק במעות שנתן תוך שלשים, אבל בקידושין מקודשת במעות שהיתה צריכה להחזיר לו:
ג
עוד נראה דהנה במל"מ פ"ד מה' אישות השיב על הרשב"א מסוגיא דשופעת יבמות (ל"ד.) דאם אומרים מתוך י"ב לאחר י"ב לחיובי אינהי מתוך י"ג לאחר י"ג לחיובי אינהו, והקשה הרשב"א על רש"י דהא הוי דשלב"ל, וה"נ בעודה קטנה אינו יכול לקדשה, וע"כ דמחוסר זמן לא חשוב דשלב"ל וא"כ מה מקשה על רש"י, ונראה דאף שהזמן בודאי יבא ויוכל לקדשה, מ"מ אין בידו לקדשה על רגע תחילת זמן, דעד שיקדשנה הרי עבר רגע אחת, וכעין זה כתב רש"י פסחים (ד':) גבי תשביתו עיי"ש וא"כ אף עתה אינו יכול לקדשה רק על שעה אחר הזמן, וא"כ איסור נדה קדום ודו"ק:
ד
והנה בר"ר (כ"ח:) כפאו ואכל מצה יצא כו' הרי הוא כשוטה לכל דבריו, וכן פסק הרמב"ם והמחבר דאוכל מצה כשהוא שוטה לא יצא ונתן טעם מפני שאכל בשעה שהי' פטור מכל המצוות, והנה בש"ך יו"ד סי' ש"ה מבואר דבפדה תוך שלשים אינו עושה מצוה לאחר הזמן עיי"ש, וא"כ אימת עושה המצוה בתוך שלשים והרי אז לא נתחייב במצוה, וצ"ל דאף שלא עשה מצוה מ"מ הבן פדוי והוי כאילו לא הי' בכור כיון שסוף סוף בהגיע הזמן פדוי, וע"ז קאמר שמואל דאין בידו לפדותו מעכשיו ואף דהוי מחוסר זמן מ"מ זה אינו על רגע ראשון וכבר נתחייב והמצוה לא קיים והוי כאילו מת לאחר למד ודו"ק: