אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רפא
א
שם בתוד"ה לא צריכא דמצי לאהדורה ע"י הדחק הקשו על פירש"י דאי נמי אהדרה ממאסא א"כ ממנ"פ אי אינו שוה כלום אם יהדרנו הוי כזה נהנה וזה לא חסר ואם שוה קצת שוב נימא מדלא אהדרה קני':
ב
ונראה דהנה בשטמ"ק סוף המפקיד הקשה אמאי גזלן משלם כשעת הגזילה אף אם נתייקר ושואל משלם כשעת שבורה ומתה ותירץ דבשואל קיימא ברשות בעלים עד ששבורה ומתה אבל בגזילה שעת גזילה הוי כשבורה ומתה כיון דנפקא מרשותו, ולפי זה נראה דאם גזל אחר מן הגזלן דהשני פטור מן האונסין דשעת גזילה דידה הוי כשעת שבורה ומתה דגזלן, דהא בשעת גזילה כבר נפקא מרשותו, ודווקא היכי דהזיקה בידים חייב ולפי זה יקשה בתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה נעשה האחר גזלן, ושוב לא יתחייב האוכל משום גזילה, וצ"ל דלזה רמז רש"י ז"ל שהראשון לא נתחייב לכהן כלום, והיינו שכיון שהראשון לא לקחו על מנת ליקחו לעצמו וגם לא להזיק דאף לאחר שהניחו לתוך פיו לא נתקלקל כלל אבל בהניחה לתוך בית הבליעה ונתקלקל קצת נעשה הראשון גזלן ושוב אינו חייב השני משום גזילה כנ"ל: