אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רסג
א
(שם ע"ב) בתוד"ה מאי איבדה וא"ת א"כ אפי' במקום שכותבין הו"ל לאוקמי כו' ונראה דהנה בחו"מ סי' ס"ו סעיף ט"ז הביא המחבר שני דיעות במוכר שט"ח לחבירו ופרע הלוה למלוה אם צריך לשלם עוד הפעם ללוקח עיי"ש, ונראה דתליא בטעם דיכול המוכר למחול, שאם הטעם משום דמכירת שטרות דרבנן ומה"ת נשאר למוכר, א"כ ה"ה בפרע למלוה, אמנם לשיטת ר"ת משום דשיעבוד גופו נשאר למלוה, וע"כ הפירוש שמחוייב למלוה לשלם ללוקח, דאל"כ יתחייב לכתחילה לשלם למוכר ולא מהני כשפרע ללוקח] (למלוה) והנה התוס' הביאו בשם ר"ת שני התירוצים, ולשיטת הפוסקים דכתובה דרבנן, ע"כ צ"ל הטעם דשיעבוד גופו נשאר גבי מוכר, דאל"כ אמאי תוכל למחול הכתובה, הא מה"ת אף לה אינו משועבד כלל ומדרבנן השיעבוד ללוקח, ומזה נשמע דאם פרע לה הכתובה דצריך לשלם ללוקח, ולפי זה יקשה אמאי צריך לשלם לה כשאין לה הכתובה שמא מכרה לאחר, בשלמא כשכתובה בידה אף אם מכרה לאחר יתחייב הלוקח ללוה משום תקנה כשפרע הלוה ולקח השטר, משא"כ כשנשרף השטר:
ב
אבל במקום שאין כותבין כתובה נראה דהכתובה דאורייתא, דלכאורה קשה כיון שכתב לה מה בכך שהכתובה דרבנן למה יגרע מחייב אני לך מנה בשטר, ונראה דהנה ר"ת כתב הטעם דחייב דכיון דטרח למיכתב שטרא גמר ומקני, אבל בכתובה הי' מוכרח לכתוב לה מכח תיקון חכמים, אבל במקום שאין כותבין כתובה שוב הוי הכתובה דאורייתא ולא מצי הלוקח לגבות ודוק היטב: