אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קצה
ב"ה יום ב' וארא תרס"ד לפ"ק פה סאכטשאב. שוכט"ס לכבוד הבחור החתן המופלג החריף המל"ת כמר אברהם אהרן נ"י.
א
אשר ישבת דברי רי"ף גיטין (י"ב) בזכי גט זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה דאף דזכות הוא לא מהני רק לענין שלא יוכל לחזור בו אבל גיטא לא הוי עד דמטי לידי' מחיים דאדון, ואינו מובן הטעם, ואמרת לפי שיטת רמב"ם פ"ו הלכה ה' בשליח הובאה שהאשה עושה שבאמת בבא ליד השליח כאלו בא לידה אך הוא כמתנה שלא תתגרש עד שיבוא לידה ממש, ואמרת דלכאורה מה זכי' לעבד במה שישתחרר תיכף, וכל זמן שלא נודע לו יאסור בדברים שעבד אסור, ואדרבא ע"י השחרור יוכל לבוא לידי מכשול אם יעשה דברים שבן חורין אסור בהם בלא הודע, וטוב לו שלא ישתחרר עד שיבוא השטר שיחרור לידו, אך זכות הוא שמא יחזור האדון, ולשיטת רמב"ם בשליח הובאה לא הוי זכות אליו רק שיהי' שליח הובאה ולא יוכל לחזור כיון שנחשב כאילו בא ליד העבד רק הוא כמתנה שלא ישתחרר עד אחר שלשים עכ"ד:
ב
והם דברי תימה דזה לר"ל דס"ל לא בא אחר וקדשה וחזרה תוך למד לא אתי דיבור ומבטל מעשה, אבל אנן קי"ל כר' יוחנן אפי' בהא דאיכא למימר נתינת מעות ליד אשה כמעשה דמי, וכן הלכה רווחת בכל הפוסקים, א"כ מה בכך שנחשב כאלו בא ליד העבד, מ"מ יוכל לחזור:
ג
ועיקר דבריך לריש לקיש ג"כ לא נתבררו דלכאורה צריך להבין דברי רמב"ם בשליח הובאה דכיון שנחשב כאלו בא לידה מה יועיל תנאה שלא תתגרש רק אח"כ אטו בדידה הדבר תלוי, האשה מתגרשת בע"כ, אך הכוונה שהיא עשאתו שליח בתנאי אם יתן הבעל שתתגרש אח"כ ואם יתן הבעל שתתגרש תיכף אינו שלוחה כלל, ולא עשאתו שליח רק שיקבל הגט שיתן הבעל שלא תתגרש עד שיבוא לידה וכשנתן הבעל עפ"י שליחותה להובאה מוכח שנתן כן שתתגרש אח"כ, וזה בשעשאתו שליח הובאה, אבל בסתמא כשאמר זכי לעבד ודאי נתן שישתחרר תיכף והוי זכות לעבד שיעשה שלוחו ושוב אין ביד העבד להתנות שלא ישתחרר רק אח"כ כיון דשחרור חל בע"כ ובעלמא בשליח הובאה אמרינן שוב נתן הבעל שלא תתגרש רק אח"כ שאם יתן שיחול תיכף, הרי לא חל שליחותה ונתינת הבעל לבטלה, אבל בזכי' דשיחרור אדרבא אם כוונת האדון שישתחרר תיכף הרי זכי' לעבד מה שנעשה שלוחו וישתחרר תיכף:
המול"ת הק' אברהם. \