אור ברסלב

אבני נזר אבן העזר· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן פח

סימן פז

א

בש"ס יבמות (פ"ז:) במשנה האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך וניסת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה וכו' ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין, ובתוס' רע"ק מקשה אמאי אין אחיו של שני מייבם ממה נפשך אי חשבינן לה כזינתה מותרת לאחיו ואם מחשש גירש זה ונשא זה שפיר מייבם:

ב

ונראה לי דבלא זה קשה לר' יוסי דלקמן (צה:) דרק מחשש גירש ונשא ולא משום לתא דסוטה, וע"כ בנשא אשת אחיו בטעות מותרת לחזור לו, א"כ אמאי אסורה לשני לאחר שגירשה הראשון, ונראה לי דלמדו חז"ל דבר זה מסוטה דעיקר האיסור לבעל, אלא מתוך שנאסרת לבעל נאסרת נמי לבועל וע"כ אם היא אנוסה מותרת לבועל שהי' מזיד, ואם הי' אשת כהן אנוסה ואפי' הי' הבועל ישראל ושוגג אסורה לו דכשם שנאסרה לבעל וכו', הרי דהתורה אמרה דבמקום שנאסרה ע"י אחר לבעלה נאסרת להאחר ג"כ, כמו כן כיון דמכח תקנת חכמים נאסרת לבעל מחשש גירש ונשא, נאסרת ג"כ לזה שנאסרת מכוחו, וזה ברור:

ג

וע"כ כיון שנאסרת מכח נשואין דרבנן אלו אל בעלה שני שהוא בעלה מדרבנן ומת צריכה חליצה שהרי בעלה הוא מדרבנן, וליבם אסורה דבמותר לה נאסרה באסור לה לא כ"ש, וכמו שאסורה סוטה ליבם מהאי טעמא, ובשלמא אם הי' האיסור משום שזינתה עמו לא הי' שייך במותר לה נאסרה כו' דזה איסור מבחוץ ולא קלקול הנשואין, ועיין בסוטה (ו) וברש"י שם, אבל השתא שאסורה משום שנשאת אליו הרי יש קלקול בנשואין ע"כ אסורה ליבם:

ד

אחר זה ראיתי במל"מ שהוקשה לו אמאי אסורה לשני לטעמא דגירש ונשא, ותירץ דלבועל אסורה משום קנס ולבעלה אסורה רק מחשש גירש ונשא, עיי"ש, וקשיא לי מהא דבדף צה: דפליגי אם יבמה כאשת איש דשמואל אמר אינה כא"א ומותרת ליבם, ופירש הרשב"א שמת בעלה אחר שבא מותרת ליבם, והרי נאסרת אליו משום קנס, וברורן של דברים כמ"ש בסי' פ"ז:

תוכן העניינים

אבני נזר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה