אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן צג · סעיף טז
ס"ק י
על היתומי' להביא ראי' או תשבע שבועת היסת והיינו משום דאלמנה מוחזקת בנכסים ועדיף ועיין ב"ש ואיכא למידק מ"ש בהלך למדה"י דפוסקין לה מזונות ולא חיישי' לצררי וטעמא נמי משום דנכסים בחזקתה משום דשוה לשמואל הלך למדה"י לשמעו בו שמת ומוכרת שלא בב"ד כמ"ש לעיל סימן ע' וכמ"ש הרה"מ דכל שמוכרת שלא בב"ד ה"ל נכסים בחזקתה וכמבואר אצלינו לעיל סימן ע' ע"ש ואפ"ה כשבא הבעל ואמר פסקתי לה מזונות כלומר שטוען ברי הנחתי לך מזונות קודם שהלכתי נאמן בהיסת וכמבואר לעיל סימן ע' דאם לא לותה ולא מכרה והבעל אומר הנחתי לך מזונות והוא אומרת לא הנחתי נשבע שבועת היסת שהניח לה ונפטר ומ"ש גבי יורשין דטוענין ג"כ ברי שנתנו לה מזונות ואמאי אינן נאמנין בהיסת והלענ"ד בזה דגבי בעל כשבא ואמר הנחתי לה מזונות אמרי' דנכסוהי דבר אינש אינן ערבי' בי' וכל דלא מצי גבי מיני' דלוה לא גבי מערב וכיון דהבעל לפנינו שהוא עיקר הבע"ח וטוען ברי פרעתי הוא נאמן לגבי שיעבוד גופו ומש"ה גם בנכסים אין לה כלום כיון דשיעבוד הגוף שעל הבעל שהוא הלוה יפקע דהם מהימן לגבי שיעבוד גופו שהרי הוא מוחזק בשיעבוד גופו לכך גם הנכסים אע"ג דהוו בחזקתם מ"מ אינן אלא מדין ערב וכל שאינו יכול לגבות מן הלוה אינו גובה מן הערב לכך אינה גובה גם מנכסים משא"כ שלא בפני הבעל קודם שבא אמרי' נכסים בחזקתה כיון שאין הלוה כאן אבל ביורשין שהם אינם הלווים שהרי מזון אלמנה חוב הוא אצל הבעל וכיון דעל הנכסים הוא נקראת מוחזקת תו לא מהימני היורשין בברי כיון דגופם לא אשתעבד שהרי אינהו לאו לווים דידי' נינהו אלא דיורשין את הנכסים והרי האלמנה מוחזקת בנכסים ולא אמרו דהבעל נאמן כשטוען ברי אלא משום דאיהו גופי' אשתעביד דהוא הלוה וטוען ברי וכיון דמהימן לאפקועי שיעבוד גופיה ממילא אינה גובה מנכסים ואע"ג דבעלמא שנים אומרים לוה ושנים אומרים לא לוה דלא מפקינין מיניה ואי תפיס אידך מהני ולא אמרי' כיון דמלוה גופיה לא מצי גבי דהא הוא מוחזק בשיעבוד גופו מנכסים נמי לא גבי דהתם גבי תפיסה טוען המוחזק דלוה גופיה חייב לו אלא שכופר לכך מחזיק לו הנכסים שהוא תופס בהם ממש אבל באשה לאו תפיסה ממש הוא אלא שאמרו חז"ל שיהיה לה דין מוחזק בספיקות ולא אוקמו' אלא בנכסים ממש ולא על הלוה שהוא הבעל ומש"ה כשבא ואמר פרעתי בברי ונפטר הלוה שהרי לגבי דידי' לא החזיקו' ממילא אין לה בנכסים שאינן אלא מדין ערב אבל ביורשין אומרים נתננו שהם אינם הבע"ד דהא חוב דבעל הוא וא"כ אין כאן תביעה אלא על הנכסים וכבר אוקמו' החכמים לאלמנה למזונות בחזקת הנכסים לספיקות מש"ה לא מהני ברי דיורשין ודו"ק.