אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן צג › סעיף ט

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן צג · סעיף ט

סעיף ד

ס"ק ו

אבל בחייו יש לה מזונות זו היא שטת רש"י ז"ל פ' נערה דף י"ג במימרא המוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות ופירש"י לאחר מיתה משמע בחייו אית לה מזוני ועיין ב"ש שכתב וז"ל למ"ד מזוני דאורייתא יש לומר דלא הפסידה מה שזכתה מן התורה ולמ"ד דרבנן מ"מ לאו מתנאי כתובה היא בחייו וע"ש ועיין בר"ן שם שכתב ג"כ דבחייו לאו מתנאי כתובה היא אלא תחת מעשי ידי' ע"ש (וכ"כ הרא"ש בפסקיו שם וכ"כ בשטה מקובצת בשם הריטב"א ז"ל דדוקא מזוני דאחר מיתה הוי תנאי כתובה ומזוני דמחיים הוי כשאר חוב ע"ש אלא דהריטב"א מפרש מימרא דר' אלעזר לענין מזונות דבחייו ולכך פסק כרב חסדא דיש לה מזונות ומה שהקשה מרן ז"ל מהא דיבמות דקאמר מזוני תנאי כתובה נינהו כו' אע"ג דבחייו נלענ"ד דיש בכלל מאתים מנה ר"ל מזונות דבחייו מלבד שהוא מחויב מצד האישות שביניהם מדאורייתא או מדרבנן הנה הי' תנאי ב"ד שכל זמן שהיא יושבת ואגידה גבי' אע"ג שיפסוק האישות שביניהם יהא חייב לזונה ובזה המין מהחיוב נכללה האלמנה כל זמן שיושבת לכבודו וכן בחייו כל זמן שאינה נשאת לאחר מחמתו חייב לזונה מאותו תנאי ב"ד ומה"ט ס' מגורשת ניזונת משל בעלה ואע"ג שנפסק האישות שביניהם כגון באשת כהן שאסורה לו להחזיר מ"מ כיון דמחמתו היא מעוכבת מלהנשא חייב במזונותי' מתנאי ב"ד וכמו שפירש"י ע"ש וכן הדין בכהנת שנשבית ופדאה ועדיין לא גירשה אע"ג דבטל האישות שביניהם עדיין חייב מתנאי ב"ד כיון דאגידה גבי' לפ"ז א"ש דמוחלת כתובתה לבעלה נהי דתנאי כתובה נמחל עם הכתובה עדיין חייב לזונה בחייו מדין אישות וכמ"ש הרא"ש והר"ן והתם באלמנה לכה"ג דקאי עלה בעמוד והוצא ואנן מבטלין האישות שביניהם אלא שמעוכבת אצלו מחמת שהוא במדה"י ולא גירשה עדיין לכך אמרי' מזוני תנאי כתובה היא. ובזה יובן היטב מאי דצריך לשנויי בהלך למדה"י ועיין בנימוקי יוסף שם ודו"ק) וביבמות דף פ"ה בעא מיני ר' אלעזר מר' יוחנן אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להם מזונות או אין להם מזונות ה"ד אילימא ביתבא תותי' בעמוד והוצא קאי מזוני אית לה אלא לא צריכא שהלך הוא למדה"י ולותה ואכלה מאי מזוני תנאי כתובה נינהו מדאית לה כתובה אית לה מזוני או דלמא כתובה דלמשקל ולמיפק קאי אית לה מזוני לא דלמא תעכבא גבי' ע"ש מבוא' להדי' דגם בחייו קרי למזוני תנאי כתובה וצ"ע כעת.

ס"ק ז

וכן אם מחלה ליתומי' אבדה מזונותי' עיין בר"ן פ' נערה שמביא ירושלמי אמר שמואל המוחלת כתובתה ליורשין יש לה מזונות משום משיב רעה תחת טובה ומשמע דפליג אגמרא דידן וע"ש דמסימן דלא פליגא דההיא דפ' הנושא אתי' כאנשי יהודא שהרשו' ביד היורשי' להגבותה כתובתה ולהפסידה מזונותי' וכיון שכן כשמוחלת להם אבדה מזונותי' דאל"כ יכולה לכופם במזונותי' שתמחול להם כתובתה ע"ש (וכן הביא בש"מ בשם הריטב"א בשם י"א ע"ש) וראיתי בס' הפלאה שכתב עלה דאינו מובן דהיאך יכולה היא למחול בע"כ של יתומי' אם לא ירצו אמנם כבר כתבתי בס' קצה"ח סימן פ"ו סק"י דמוחל חובו עיקרו מצד המלוה ולא מצד הלוה כלים ע"ש וגם מכאן ראי' דודאי יכול המלוה למחול חובו אפי' בע"כ של הלוה ודוקא מתנה ליתי' בע"כ של המקבל דהא צריך שיזכה המקבל את המתנה והוא אינו רוצה מכות אבל מחילה תכף משמחל נפקע החו' ואפי' בע"כ של הלוה וז"ב

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה