אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן צג › סעיף א

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן צג · סעיף א

סימן צג

ס"ק א

וה"ה מה שקיבל בנדוני' ודעת בעל העיטור הובא במישרי' נכ"ג ק"י דנדוני' ניתנה לגבות מחיים אלא שכתב עליו במישרי' בשם הרשב"א וז"ל אין דעתי נוטה כך שכולן מכניסות לבעל שלא יפרעו ממנו אלא באלמנות או בגירושין ועוד מספר כתובה נלמוד שכוללין נדוני' ותוספת יחד ואינו מחלק בזמן פרעון עכ"ל וע"ש. ולענ"ד נראה להביא ראיה לדברי הרשב"א דנדוני' נמי לא ניתנה לגבות מחיים מהא דאית' פרק החובל דף פ"ט אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ונתן כתובתה והרי היא תחתיו ומשמשתו ונמצאו זוממין אין אומרין ישלמו כל כתובתה אלא טובת הנאת כתובה ואיזוהי טובת הנאת כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו דאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה ואי ס"ד ליתא לתקנת אושא אמאי יירשנה בעלה תזבין כתובתה לגמרי אמר אביי אם אמרו בנכסי מלוג יאמרו בנכסי צ"ב ע"ש בסוגי' ואי נימא דנצ"ב ניתנו לגבות מחיים א"כ יכולה היא לגבות ממנו לאלתר ולעשותן נכסי מלוג ובנכסי מלוג תזבין לגמרי אע"כ מוכח דגם נדוניא אינה נגבית מחיים. אמנם ליישב גם דעת בעל העיטור דלא תקשי ליה מהכא דהא יכולה לגבות הנדוני' מחיים ונעשין נ"מ ותזבין לגמרי נראה לפמ"ש לעיל סימן צ' ס"ק י"ח בהא דקשי' לן היכי מוכח הכא דאית' לתקנת אושא דהא אפילו קודם תקנת אושא שלא היה הבעל מוציא ירושתו מיד הלקוחות מ"מ לכתחלה לא היתה רשאה למכור וכמבואר במשנה ר"פ האשה שנפלו ומבואר שם בר"ן בהא דר' שמעון מחלק בין נכסים ידועי' לנכסים שאין ידועין דבאין ידועין לכתחלה לא תמכור ובדיעבד מכירה קיים ובידועים מכרה בטל וכתב שם הר"ן דבשאין ידועין אע"ג דאין לבעל פירות כיון דיורשה אינה רשאה למכור לכתחלה להפסידו ירושתה וכיון דלכתחלה לא תמכור א"כ מאי פריך ותזבין כתובתה לגמרי דהא אינה רשאה למכור לכתחל' לגמרי וכיון שכן אינו בדין שישלמו העדים עבור זה אע"ג דבדיעבד מכרה קיים מ"מ כיון דמדינ' אינה רשאה למכור לכתחלה לא מפסדי לה עדים במה שלא תוכל למכרן כיון דדינ' הכין הוא שלא תמכור וע"ש שהבאתי ראיה לדבר זה דכל היכא דלכתחלה אין רשאי למוכרו לא מקרי מזיק אע"ג דבדיעבד מכרה מכר ע"ש ותירצנו שם לפמ"ש בתוס' שם ד"ה אמר רב אידי דעיקר קושי' היא דהוי ליה לתנא לאשמועינן ריבוי תשלומין ולדינא דמתני' בנכסים שנפלו לה קודם שנתארסה מוכרת לכתחלה ע"ש ר"פ האשה שנפלו וא"כ שפיר פריך אי ס"ד לית' לתקנת אושא לאשמעינן תנא ריבוי תשלומין כגון דנפלו לה קודם שנתארסה דמצי מזבין לגמרי ואפי' לכתחלה מוכרת ע"ש בסימן צ' סקי"ח לזה שפיר קאמר אביי אם אמרו בנכסי מלוג יאמרו צ"ב משום דבנכסי צ"ב אינה יכולה למכור לגמרי ואם תאמר תגבה אותן מחיים ויעשו נכסי מלוג ותוכל למכרן לגמרי זה אינו שאם תגבה אותו עכשיו ויהיו נעשין נ"מ הוי ליה נכסים שנפלו לה משנשאת דהא מעיקרא בתורת נכסי צ"ב הוו להו גביה דבעל ולא היו ברשותה למכור לגמרי ועכשיו כשגובה אותן ונעשו נ"מ השתא הוא דנפלו לה נ"מ ואינה רשאה למכור לכתחלה וכל שאינה יכולה למכור לכתחלה אין זה היזק ואין העדי' משלמין לה ודו"ק:

ס"ק ב

מה שקיבל בנדוי' וכן מבואר בחי' הרשב"א פרק האשה שנפלו דף פ"א וז"ל הא דאמר אביי אח אני יורש אשתו אין אני קובר הכי קאמר כי תקינו רבנן קבורה ה"מ לבעל דמינה קא ירית דשוי' רבנן כיורש דידה אבל אחיו אומר אין אני יורש מכתובתה כלום כשם שאיני יורש נכסי מלוג שלה ומה שאני איני פורע לה כתובה ומשום דלא ניתנה לגבות מחיים לא היא ולא נכסי צ"ב שבה דתנאי הכתובה ככתובה דמי ע"ש וכן מוכרח לשיטת תוספות דמפרשי הסוגי' לענין נכסי צ"ב וכן נראה מדברי הרמב"ן במלחמות פ' החולץ ע"ש. וקשה בהא דכתב בנמוקי יוסף פ' האשה שלום בפלוגת' דב"ש וב"ה דסברי ב"ש תנשא ותטול כתובתה כו' והלא מספר כתובה נלמוד שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר טלי כתובתך וז"ל שם כתב הריטב"א בשם רבו ז"ל שאין מדרש כתובה זה אלא לענין מנה ומאתים שהוא בכל הנשים מתקנת חכמים אבל לא לגבי תוספת וכ"ש לגבי נכסי צ"ב ואע"פ שאמרו בפרק אע"פ דף נ"ה תנאי כתובה ככתובה דמי' אין זה אלא לענין דברים הנפרטים שם מה דפריש לה התם וכמו שפי' ר"י ז"ל עכ"ל ונראה ליישב לפי מ"ש בשטה מקובצת פ' נערה דף נ"ג גבי ארוסה דאין לה קבורה דאין אני קורא בה כשתנשאי לאחר וכתב שם ז"ל וז"ל הריטב"א שאין אני קורא בה כשתנשאי כו' ואיכ' דקשי' ליה דהא בית הלל לית להו מדרש כתובה זה כדאית' לקמן במכלתין כו' ויש מתרצין דב"ה לית להו מדרש כתובה ליפות כחה בכך כגון אשה שבא ע"א שמת בעלה שנשאת ואינה גובה כתובת' לב"ה אבל הכא שהוא להורע כחה שלא תגבה אפילו ב"ה מודו עכ"ל וא"כ ה"ה בתוס' כתובה ונצ"ב לא דרשינן מדרש כתובה ליפות כחה כמו לב"ה לענין כתובה עצמה אבל לגרוע כחה דרשינן ממשמעות לשון שלא תגבה אלא כשתנשא לאחר וכן נראה מדברי הב"ש לעיל סימן י"ז ס"ק קכ"ט דכתב המדרש כתובה לא דרשינן לתוספת כתובה ובמים שאין להם סוף דהיורשין יורדין לנחלה ואפ"ה אינה גובה כתובתה כמ"ש שם ס"ק ק"ז בשם הרמב"ם והראב"ד והיינו משום דלא קרינן בה לכשתנשאי לאחר ואינה גובה לא עיקר ולא תוספת כתובה ולא צ"ב אע"ג דמדרש כתובה לא קאי אלא על עיקר כתובה ע"ש. והיינו משום דלגרוע כחה לאו משום מדרש כתובה קא אתינן עלה אלא משמעות הלשון הכי משמע שהרי בית הלל לית להו מדרש כתובה ואפ"ה לגרוע כחה מהני ודו"ק:

ס"ק ג

ועיין לעיל סו' ס"ו סעיף י"א שם מבואר דיש דברים שהנדוני' כמו כתובה ויש דברים שאין דינו ככתוב' ועיין לקמן סימן ק' ובב"ש שם כתב בח"מ סק"א וז"ל ומעוברת ומיניקה ותוך ג' חדשים למיתת הבעל אע"כ שאסורה להנשא מ"מ נוטלת כתובה מיד דקרינן בה לכשתנשא לאחר כשיגיע זמן הקצוב עכ"ל ע"ש. ובשלטי גבורים פ' האשה שנפלו כתב וז"ל היבמה אין לה רשו' לגבות כתובתה מנכסי בעלה עד שלא תחלוץ מן היבם לפי שעדיין יש ליבם בה קצת אישות כל זמן שלא תחלוץ ממנו כו' ויש מן הגאוני' אומרי' שאף המניקה שמת בעלה אינה ראוי לגבות כתובתה כל ימי מניקת' שאינה ראוי' לינשא ואין אני קורא בה לכשתנשא' לאחר כו' ולפי דבריהם אפי' כל אשה שצריכה להמתין ג' חדשי' אינה יכולה לגבות כתובתה תוך ג' חדשי' ולי נראה דכל אשה ראויי לגבות כתובתה מיד כשתתאלמן או תתגרש אלא אם זקוקה עכ"ל. ונראה להביא ראי' דתוך ג' חדשי' גובה כתובתה מהא דתנן פ' מי שמת דף קנ"ה נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה ראשון יורשי האשה אומרי' הבעל מת ראשון ב"ש אומרי' יחלוקו וב"ה אומרי' נכסים בחזקתן כתובה בחז' יורשי הבעל כו' והשתא קשי' למה לי' בכתובה לאוקמי אחזקה תפוק לי' דאפי' מת הבע' ראשון לא קרינין בי' לכשתנשאי לאחר דהא מתה תוך ג' חדשי'. ואין לומר דבית הלל לא דרשי לכשתנשאי לאחר ביבמות דף קי"ז ועיין תוס' פ' האשה שנפלו דף פ"א ד"ה מאן שמעת לי' ע"ש דהא ב"ש דאמרי יחלוקו קאי נמי אכתובה וכמ"ש תוס' שם דף קנ"ה ד"ה נכסים בחזקתן מדקתני יחלוקו סתמא ולא קתני יחלוקו עם יורשי האב ע"ש ואמאי יקחו יורשי האשה כלו' הא לא קרינין בי' לכשתנשאי לאחר כו' לכן נראה עיקר דתוך ג' חדשי' אי נמי מניקה ומעוברת גובה כתובתה אלא דבח"מ נראה דטעמו משום דראוי' להנשא לאחר זמן. ולענ"ד נראה דאפי' היכא דגם לאחר זמן לא תנשא נמי אית לה כתובה וכמ"ש הר"ן פ' נערה גבי קטלנית וז"ל וא"ת דהא אמרי' לקמן דכל היכא דכל קרינין גבה לכשתנשאי לאחר תטלי מה דכתוב ליכי לית לה כתובה והא נמי הא אסורה לינשא יש לומר דלא ממעטינן מהאי לישנא אלא כל היכא דאגיד' בי' משום לתא דידי' אי נמי אם מתה שאי אפשר לה לינשא כלל אבל כל היכא דלא מיעכב' מחמתי' כיון דתפסי בה קידושין ונשואין לכשתנשאי לאחר קרינין בה עכ"ל והיינו נמי טעמא דתוך ג' חדשי' ומניקה ומעוברת דלא אגידה גבי' כלל ולאו משום לתא דידי' אלא חכמי' גזרו עלי' או משום הבחנה או משום סכנת הולד וכל זה הוא עיכובא בלאו מבעל וכמו בקטלנית דקרינין בה לכשתנשאי כו':

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה