אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן עט · סעיף ג
ס"ק ד
אם ראה הבעל שהחולי ארוך ז"ל הב"ש כתב מהרש"ל אפי' חולי ארוך אפי' אינה מוטלת על ערש דוי אינו יכול לגרשה בע"כ מיהו יש לדייק ממתני' ומהפוסקי' דכתבו סתם דרשאי לומר הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך אפי' בזיווג ראשון דאסור לגרשה אפ"ה אם היא חולה יכול לגרשה לפי"ז ה"ה בזמן הזה דאיכא חדר"ג י"ל דיכול לגרשה עכ"ל. ובשטה מקובצת כתב וז"ל מיהו בחיי הבעל מפני שאינה ראוי' לו כשהיא חולה נתנו רשות בידו אם רצה לגרש ותרפא היא עצמה הרא"ה ז"ל עכ"ל ולכאורה נראה שבא ליישב הא דבנשבית אינו י"ל הרי גיטך וכתובתך וברפואה יכול לומר כן משום דכשהיא חולה אינה ראוי' לכך נתנו הרשות בידו משא"כ בנשבית דעדיין ראיו' היא לו אלא דא"כ באשת כהן דאינה ראוי' לו הי' לו לומר הרי גיטך כו' והי' נראה דכונתו לומר דאף בזיווג ראשון דלא הי' ראוי לגרש אפ"ה נתנו לו רשות כיון שאינה ראוי' לו אלא לישנא לא משמע הכי דמלשונו משמע שבא ליישב הא דרשות בידו לגרשה ולפטור מרפואתה וכמ"ש בתחלה ובאשת כהן התנאי הוא בפירוש ואהדרינך למדינתך. (וצ"ע דהקושיא היא על עיקר תקנת חכמים אמאי תקנו באשת כהן שלא יוכל לומר הרי גיטך וברפואה לא תקנו כן:) והנה הטור שכתב אם ראה הבעל שהחולי ארוך כו' וכן בש"ע נקט האי לישנא כדי לסתום דאפילו בזיווג ראשון וכן אפי' אחר חדר"ג דאינה מגרשה בע"כ מ"מ בחולי ארוך מותר לגרשה אבל בחולי שאינו ארוך אין מן הראוי לגרשה שהרי אחר יום או יומים תעמוד מחלי' וזה פשוט