אור ברסלב

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן יח

סימן יז

סעיף א

ס"ק א

קידושין תופסין בחייבי לאוין בפ"ק דיבמות דף ט' והרי איסור מצוה ואיסור קדושה דפליגי ר"ע ורבנן וקתני בפרקין. ובתוס' שם. ז"ל בכל דוכתי פשיטא ליה להש"ס דחייבי לאוין לר"ע דאמר אין קידושי תופסין בחייבי לאוין לאו בני חליצה ויבום נינהו כמו חייבי כריתות הכא ובהערל דף ע"ט גבי פ"ד ובפ"ד מיתות דף נ"ג ותימא לר"י דאמאי לא אמרינן נמי לר"ע דליתי עשה ולידחי ל"ת עכ"ל, ונראה לפי מ"ש רש"י ביבמות דף מ"ט בהא דאמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו סוטה נמי דהא תפסי בה קידושין ופירש"י דהא תפסי בה קידושין לאישה דאף לאחר שזינתה לא פקעי מינה קידושין הראשונים ע"ש והיינו כיון דסוטה בעי גט מן התורה וכדכתיב כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות מוכח דלא פקעי קידושין הראשונים ואי נימא דאין קידושין תופסין בסוטה הי' ראוי להיות פקעי קידושין מכי נעשי' סוטה וכ"כ בנימוקי יוסף שם כפירש"י מדלא פקעי קידושין הראשונים ועיין ריטב"א בחידושיו דף ס"ח, ומבואר מדברי רש"י דהיכ' דאין קידושין תופסין אפי' הי' תחלת קידושין בהיתר ואח"כ נעשה חייבי לאוין פקעי קידושין ראשונים כיון דנעשה חייבי לאוין. והנה אי נימא דאתי עשה ודחי ל"ת לא דחי אלא ביאה ראשונה דהוא עשה וכדאמרינן ביבמו' דף כ' גזירה ביאה ראשונ' אטו ביאה שני' וע"ש בתו' ד"ה אטו ביא' וכתבו שם דהיכא דביאה ראשונה לא הותרה אלא משום דאתי עשה ודחי ל"ת ביאה דמצוה דחיא ביאה דלאו מצוה לא דחי ע"ש וא"כ לר"ע דס"ל אין קידושין תופסין בחייבי לאוין נהי דביאה ראשונה הותר' משום דאתי עשה ודחי ל"ת אבל ביאה שני' לא הותרה וקאי בחייבי לאוין וכשנעש' חייבי לאוין פקעי קידושי יבום ותו לא מצי חייל קידושי יבום בביאה רק לשעתו דזה לא מהני ביאה דהוי כאומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלא הוי קידושין כלל וכמ"ש הר"ן שם בנדרי' דף כ"ט

בטעמא דהאי ומשום דאי לא הוי אשתו לעולם לא קני בה קנין הגוף וקנין דמים באשה לא אשכחן אי אפשר שתהי' אשתו לזמן ידוע בלבד שכל כיוצא בזה אינו קנין הגוף ע"ש. וא"כ בחייבי לאוין כיון דלא מצי קני ליבמה רק בביאה ראשונה לשעתו ואח"כ פקעי קידושין מחמת חייבי לאוין לר"ע דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין ואי אפשר לקנות לאשה לשעה ומש"ה לר"ע ליתי' ליבום בחייבי לאוין ובתו' פ"ק דיבמות דף ח' ד"ה מלמד שמגרשה בגט ומחזירה ז"ל בפרק החולץ דף ל"ט אמרינן דאיצטריך דס"ד מצוה דרמא רחמנא עליה עבד השתא תיקום עלי' באיסור אשת אח ותימא דמשמע דלביאה שני' לא צריך קרא להתיר ואמאי הא מצוה דרמא רחמנא עלי' מביאה ראשונה דהא בביאה שני' לא דחיא חייבי לאוין כדאי' בפ' שני דף כ' עכ"ל. ולפי מ"ש יתיישב דכיון דהיכ' דלא תפסי קידושין נמי פקעי קידושין וגבי חייבי כריתות ודאי לא תפסי קידושין ואי נימא דבביאה שני' באיסור אשת אח קאי א"כ פקעי קידושי יבום ולא קני לה ליבמ' אלא לשעתו והוי קנין לשעה ואין אשה נקנית לזמן אע"כ דמותרת לו עולמית ומש"ה אין צריך קרא אלא להחזירה אחר גירושין ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה