אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן ט
סעיף א
ס"ק א
אבל משני יש לה כתובה. בתוס' פרק הבע"י (דף ס"ה) ז"ל ומיהו תימא דהשתא לענין איסורא לא סמכינן ארוב נשים דחזיין לבנים משום דאיתרע רובא ע"י דאתחזיק בתרי זימני ולענין ממונא סמכינן אהאי רובא אע"ג דאיתרע בתרי זימני, ובעלמא אמרינן איפכא דאזלינן בתר רובא באיסורא ולענין ממון לא אזלינן ע"ש:
ועיין ב"ש שכתב בשם הב"ח דהיא מוחזקת כיון דהכתובה בידה אמרינן שטר העומד לגבות כגבוי דמי וכתב עלה שהוא תמוה דהא ב"ש ס"ל כן ולית הלכתא כוותי' שוב ראיתי קושיא זו בתשובת שער אפרים ע"ש:
ובמרדכי פ' אלמנה ניזונית [בהגהות סי' ש"ח] ז"ל ועוד ראי' דגבי כתובה אזלינן בתר רובא פ' הבע"י לשלישי לא תנשא ואם נשאת למי שאין לו בנים תצא שלא בכתובה אבל משני אית לה כתובה אלמא אע"ג דגבי איסורא מחזקינן בתרי זימני והויא חזק' עקרה, לגבי ממון לא הויא מוחזקת עד תלתא זימני וטעמא כדפי' ר"י ז"ל התם דאזלינן בתר רובא ורוב נשים שאינן עקרות יולד' בתרי זימני וכתובה היינו טעמא דאלים מעשה ב"ד דכתובה וכמוחזקת היא עכ"ל ובארנו הדברים בקו' ש"ש ש"א פכ"ד דאע"ג דבפלוגתא דב"ש וב"ה גבי כתובה לענין סוטה שאינה שותה דאינה נוטלת כתובה אפ"ה אשכחן לכמה דברים דאית לן כגבוי וכמ"ש גבי מגו להוציא דהיכא דאיכא שטרא אמרינן מגו להוציא וכבר הקשה מוהרי"ן לב בזה דהא אנן קי"ל כבית הלל דלאו כגבוי וא"כ היכי אמרינן מגו להוציא בשטר כיון דקי"ל דלאו כגבוי והשיגו בתקפו כהן והביא ראי' מתשובת הרמב"ן סי' ז' ז"ל ולא מרענא לשטרא בחשש כזה לפי שהשטר מוחזק הוא ביד המלוה וכאלו הממון הכתוב בו מוחזק בידו כו' וטעמא דמלתא משום דשטרא מוחזק הוא כו' ולא כמו שגבתה ממש קאמר דליכא למימר דשבק ב"ה ועבד כב"ש אלא כדאמרן עכ"ל הרמב"ן וכי היכי דחשיב מוחזק לענין מגו להוציא ומשום דכל היכא דאיכא ספיקא ממש לא מהני שטר להיות כגבוי אבל היכא דאיכא מגו מהני שטרא דליהוי מוחזק ה"ה לענין רובא היכא דאיכא ספיקא ממש לא מהני שטר להיות כגבוי אבל היכא דאיכא מגו מהני שטרא דליהוי מוחזק ה"ה לענין רובא מהני שטרא להיות מוחזק וע"ש שהארכנו: