אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן ג · סעיף ט
ס"ק ט
זינתה עם כהן א' ובתוך שלשה חדשים נשאת לכהן ביבמו' דף ק' כי גזור רבנן בזנו' בנישואין לא גזור ופריך ובזנות מי גזור והתנן מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת כו' אימא סיפא והוא אונן עליהם כו' אלא הם אוננים עליו היכי משכחת לה אלא בזנות ומאי אחר בעלה אחר בועלה וקתני סיפא עולה במשמר של זה ושל זה וכתב רש"י ז"ל אלא לאו בזנות ששניהם באו עליו בזנות ע"ש ומזה הוכיח בח"מ דוקא שניה' בזנות אבל נישואין אחר זנות תולין בנישואין משום דרוב בעילות אחר הבעל וע"ש וב"ש כתב ז"ל ואינו נ"ל כי רוב בעילות דתולין בבעל היינו בזינתה תחת בעלה אז אמרינן כיון דהבעל מצוי לה בודאי רוב בעילות ממנו אבל אם זינתה קודם הנשואין י"ל דכבר היתה מעובר' ומה שדייק כן מרש"י כו' י"ל דלא כתב כן אלא לדעת המקש' דקשה מנ"ל להקשו' לשמואל דלמא שמואל מוד' כשהי' באח' נישואין אע"כ דהקשה בדרך מאי לאו דמתני' מיירי ששניהם באו עלי' בזנות אבל לפי המסקנא קשה למה לא תירץ נשאת היינו נשאת ממש ותלינן בזה והוא כהן ומודה שמואל בזה והיינו לענין חשש כהונה דחששא דרבנן הוא אבל לענין טומאה לטמאות למת דהוא איסור דאוריית' אסור אלא ודאי אפי' היה באחד נישואין הוא אינו כהן וע"ש: והנה מ"ש ב"ש למה לא תירץ נשאת היינו נשאת ממש ותלינן בזה והוא כהן ומודה שמואל בזה כו' אבל לענין טומאה כו' אסור ולענ"ד דבריו תמוהין דא"כ היכי תני עלה עולה במשמר של זה ובמשמר של זה. והיכי עולה למשמר קמא כיון שהוא בזנות אינו מיוחס אחריו וע"ש ביבמות דעולה בע"כ משום פגם משפחה ופירש"י משום שתי משפחות שבושין עליו שיאמרו בני אדם פסול הוא לעבודה ע"ש ואי נימא דבזנות אינו כהן עכ"פ מדרבנן ואינו כהן אלא משום דתלינן בשני שהוא דרך נישואין א"כ איך עולה במשמר קמא בע"כ כיון שהוא בזנות לקמא א"כ במשמר קמא ודאי אינו ראוי: ועיין בסוטה דף כ"ז תו' ד"ה רוב בעילות ע"ש דמשמע מדבריהם דלשמואל דאמר ישא אדם דומה ואל ישא בת דומה משמע דלא ס"ל לשמואל רוב בעילות אחר הבעל וע"ש וא"כ לא א"ש גם מ"ש בח"מ דלכך פי' רש"י שניהם בזנות דאי בנישואין אזלינן בתר נישואין ומשום דרוב בעילות חולין בבעל כיון דהסוגיא דיבמות אליבי' דשמואל ולדידי' לא ס"ל הכי: