אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן ג · סעיף ג
ס"ק ו
אם יעיד א' מהאנוסים שאחד מהם מוחזק בכהונה. כתב בח"מ ז"ל כתב הרשב"ץ דרוב האנוסין נזהרין מלהתחתן בגוים ומיהו קשה דהא בסמוך סעיף ו' כתב דע"א המעיד שאביו כהן אין מעלין אותו לכהונה שמא אביו נשא חללה אבל אם הוחזק אביו כהן או שבאו ב' והעידו שאביו של זה כהן הרי זה בחזקת אביו א"כ אנוס זה שמעיד שאחד מהם מוחזק בכהונה היינו שאבותיו הי' בחזקת כהנים דאם מעיד עליו א"כ מהיכי תיתי יש לחוש שמא בן כותית הוא וא"כ יהיו הפסקים סתרי אהדדי כו' ע"כ הי' נראה דהרשב"ץ לא ס"ל כהרמב"ם כו' וכבר כתב הרב המגיד שרש"י והראב"ד פי' הגמ' דוקא שיצא קול על אמו כו' ואפשר דלקרות בתורה אף הרמב"ם מודה דלאו איסורא הוא ע"ש: ואכתי תיקשי דכיון דס"ל דאפי' בע"א מוקי לי' בחזקת אבהתי' דכהן הוא ואינו בן גרושה וחלוצה א"כ מה"ט נמי אין לחוש שמא בן כותית הוא כיון דמוקי לה בחזקת אביו דכהן איהו נמי כהן ולמה צריך הרשב"ץ להאי טעמא דנזהרין רוב האנוסין מלהתחתן בכותים וב"ש כתב דה"א הואיל והי' בין העכו"ם רגילין לישא עכו"ם קמ"ל דאין דרך לישא לעכו"ם ומחזיקין אותו לכהן לעלות לס"ת ע"ש: ולענ"ד נרא' דוקא בס' בן גרושה וחלוצה כיון דאביו הוא מוקמינין לי' בחזקת אביו אבל אם אנו מסופקין שמא בן כותית הוא וא"כ אינו אביו כלל דישראל הבא על הכותית הולד כמותה לא שייך בי' חזקת אבהתי' לזה הוצרך הרשב"ץ טעמ' דלא חיישינן לספק זה דרוב האנוסין נזהרין בזה אבל בן גרושה דאביו הוא מוקי לי' בחזקת אביו דהוא כהן: