אור ברסלב

אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו

סימן קעח

סימן קעז

א ס"ב ש"ע כיצד הקינוי וכו' יע' בנד' או"ב אי צרייך לאמרו בלשון הזהרה. וע' שד"ח מער' אישות סי' א' דע"ט רע"ג שהקל כשאמר לה איני רוצה שתתיחד עם הבועל ולא אכחד דלשון הקינוי דנדון הרב לא הבינותי לפי מ"ש שם בדמ"ה ע"ג כי התרה בה בעלה איני רוצה שתהיה פה עמה לבדה ראם פה דבר האיש בדברים האלה אל הבועל פשיטא ודאי דל"מ ואם הוי דבריו כלפי האשה היה ל"ל איני רוצה שתהיי פה עמו לבדו ואין ספק שיש ט"ס בדבריו וכצ"ל.

ב מי שכתב לאשתו לאמר הזהר שלא תתן בביתי לאיש פ' מעיר אחרת אשר דרכו לבא לביתי וכעת שאיני בבית הזהר שלא תניח אותו יען ידעתי כי הוא איש בליעל ונואף אם זה נקרא קינוי. אם האשה יודעת לקראת הכתב ומכרת שהיא כתב יד בעלה לא אדע מקום ספק. אך בפ"ת ס"ק ט"ו דכל שאומר בדרך זהירות לית ביה משום קנוי וכו'. אבל הכנה"ג בהגה"ט סק"א אם אמר לה לא תקבל לפ' בבית הוי קנוי וא"כ יש להחמיר דגם בכה"ג מקרי קנוי. תשו' מוהרש"ם ח"א סי' רכ"ט וע' בנד' אות ו' ושם יש ט"ס דבמקום דברי מרעות כתוב דברי מרעיב.

ג מי שקנא את אשתו ואמר לה שמשביעה שלא ידרך הנחשד אסקופת ביתה אינו כלום כי השבועה שהוא לא ידרך ומה בידה לעשות ולכ"ע אינו לשון קנוי מוהרש"ם ח"ג סי' ש"ן וע' לו בסי' קנ"ג.

ד אמר לה אל תסתרי עם איש פ' שמא יאנס אותך לא חשיב קנוי ואינה אסו' עליו. משנ"ל פ"ג מסוטה דין כ"ד וכ"כ ה' מחנה חיים ''ד סי' נ"ב.

ה ס"ג בהגה סברה שמותר לזנות וכו'. ע' יעיר אוזן מע' הסמך אוכ"ט שד"ח מע' אלף אות נ"ג.

ו ס"ט בהגה י"א דבזה"ז שיש חרגמ"ה. ע' בנד' אות י"ד. שמן רוקח מהדו' ג' סי' י"ד. וע"ע בנדפ' אות טו"ב. ה' שמ"ח גאגין ז"ל בתשו' כי באה בס' תעיל ח"א סי' ך' מה שפלפל בזה ולפי דעתו שבו' חמורה מחרגמ"ה וע' מה שהארכתי בענין זה בתשו' סיון התרע"ג אות ה' בסי' ג' בעזר יוצרי שוכן במעונו.

התחלתי סידור הספר הזה ז' שבט התרס"ב ונשלם בר"ח תמוז שנת קח נ"א את ב"ר"כ"ת"י'. בכלך.

סוף הספר

תוכן העניינים

אבני האפוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה